רבי אברהם יעקב שפירא

הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית

רבי אברהם יעקב שפירא היה האדמו"ר השני מדרוהוביטש ומחלוצי ההתיישבות החסידית בכפר-חסידים.

תולדות חייו

נולד בסדיגורה בשנת תרמ"ד לאביו האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, מייסד חסידות דרוהוביטש (נכדו של רבי חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלינצא) ולאמו בת שבע בת האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא (הראשון).

יחד עם אביו עבר לגור בסטרי ואחר כך בדרוהוביטש. עזר לאביו לארגן את העזרה לפליטי הפוגרומים מרוסיה. בשנת תרע"ד נמלט לוינה יחד עם כל משפחתו, שם, יחד עם אדמו"רים נוספים מבית רוז'ין הקים אביו את "חברת ישוב ארץ ישראל" שהתמזגה מאוחר יותר לתוך תנועת המזרחי ופעלה בתוך ההסתדרות הציונית. ר' אברהם יעקב התכונן לעליה לארץ ישראל על ידי לימוד מקצוע מדידת הקרקעות, ברוח אביו האדמו"ר שהטיף ל"בנין הארץ בגופו". בעלותו יחד עם אביו, ניסה תחילה להקים בירושלים בית חרושת לחומרים כימיים, ומשנכשל הנסיון אחז במקצוע מדידת הקרקעות שהוכשר לו בגולה. בין השאר השתתף גם במדידת הקרקעות של כפר חסידים. במות אביו האדמו"ר נעשה ליורש כסאו ולמרצה שיעור בישיבה שבביתו בירושלים. חיבר כמה ספרים בחסידות בשם הכולל "נתיבות שלום". כאשר מתה עליו רעיתו הרבנית הצדקת אסתר גולדה בת האדמו"ר ר' נתן דוד רבינו ביץ מפרציבה ונכדת האדמו"ר מביאלה, ניסה להתגבר על עצבות אלמנותו על ידי התעסקות בציור. הצייר הנודע יעקב שטיינהרד ראה את ציוריו הראשונים והתפעל מהם ועודדו להמשיך. מאז - והוא כבר אז בן ששים ושלוש - התמסר לאמנות הציור וקנה לו שם בציוריו מטבע הארץ ופורטרטים, שהוצגו בכמה תערוכות וזכו להערכות רבות של אנשי המקצוע.

בניו הם: המשורר ש. שלום, יצחק שפירא (מהנהלת בית הספר הריאלי בחיפה). בנותיו: לאה גלזנר ומרים שפירא - פקטה.