רבי שם טוב אבן שם טוב
|
רבי שם טוב ב"ר יוסף איבן שם טוב היה מקובל וראש ישיבה בספרד, בתחילת המאה ה-15. נודע בזכות ספרו "האמונות" בו הוא תוקף בחריפות את הפילוסופים היהודים, ובראשם הרמב"ם (למרות שרבי שם טוב העריכו והכיר את גדלותו בהלכה), ראב"ע, רלב"ג ורבי יצחק אלבלג, המתיימרים לבסס את אמונת ישראל על הפילוסופיה. לדעתו, האמונה צריכה להיות אמונה תמימה ולהתבסס על הקבלה. לדעתו, ההיסחפות אחר האמונה הפילוסופית-שכלית היתה הגורם המרכזי להמרת הדת ההמונית של האנוסים בספרד בתקופת גזירות קנ"א, שכן אדם המאמין באמונה תמימה היה מוסר את נפשו על קידוש השם, כפי שהיה לאורך כל הדורות.
כמאה שנה לאחר מכן, רבי משה אלשקר (מהר"ם אלשקר) הגן על הרמב"ם והשיב על טענותיו של ר' שם טוב בספר תשובותיו (סימן קיז). השגותיו לספר האמונות הודפסו בקונטרס נפרד.
רבי שם טוב כתב כתבים בקבלה, ביניהם פירוש על עשר הספירות (ממנו נותר בידנו רק הפירוש על ספירת כתר) וכן פירוש למסכת אבות (ממנו נשאר בידינו הפירוש לפרק שישי בלבד). כמו כן, כתב כמה ספרים נוספים בקבלה, חלקם מצויים בכתב יד.
נפטר בספרד בשנת ק"צ.
בנו, רבי יוסף אבן שם טוב היה דווקא מתומכי המורה נבוכים לרמב"ם, ונכדו רבי שם טוב אבן שם טוב השני כתב פירוש לספר זה.
תקופת חייו של רבי שם טוב אבן שם טוב על ציר הזמן |
---|
|