רבי סעדיה עדני

רבי סעדיה בן דוד עדני היה מגדולי חכמי תימן במאה ה-15. הוא היה פרשן מקרא והלכה, ממפרשי משנה תורה לרמב"ם, פילוסוף ורופא.

הוא נולד וגדל בתימן, בסוף תקופת הראשונים. כפי הנראה נולד סמוך לשנת ה'ק"פ 1420. באמצע המאה ה-15 עלה לארץ ישראל וחי בצפת, שם כתב חלק מחיבוריו. תקופה מסוימת חי בסוריה וישב בדמשק ובחאלב. בכ"ט באלול ה'רמ"ה 1485 סיים לכתוב את אחד מחיבוריו האחרונים בהיותו בגליל העליון.

היה מחבר פורה וחיבר למעלה מ-25 חיבורים בנושאים רבים. לשון ספריו מערבת ערבית וארמית. יש הסבורים כי הפירוש על התורה הנקרא "מדרש הביאור לר' סעדיה דמארי", הוא חיבור שלו. כפי הנראה, פירושו על הרמב"ם היה יגוע בזמנו בכמה ארצות שכן רבי זכריה אלצ'אהרי הזכיר את פירושו בספר "המוסר" בזה הלשון: "והמאיר קצוי נשייה, פירוש רבנו סעדיה"‏^[1]. קרוב לוודאי שמרבי סעדיה עדני התגלגלו תשובותיו של רבי יהושע הנגיד, מצאצאי הרמב"ם, לידי רבי יוסף קארו שהזכירם בחיבוריו "כסף משנה" ו"בית יוסף"‏^[2].

בתימן

מקום שבתו ומגוריו אינם ידועים בבירור, אך סביר להניח שחי בעיר עדן. באחת מהעתקותיו המוקדמות לספר "אלמרשד אלכאפי" מאת רבי תנחום הירושלמי, כת"י אוקספורד - בודלי, קטלוג נויבאואר 1521, ציין שהעתיק את החיבור בעיר עדן. למרות זאת אין הוכחה שנולד בעיר זו, וייתכן שמקור הכינוי "אלעדני" במוצא משפחתו בעיר עדן.

סופר ומעתיק ספרים

הרב עדני העתיק עשרות ספרי ראשונים. כשהעתיק חיבור נהג לכתוב את שמו ואת ציון המקום שכתב או שהעתיק אותו החיבור. ההעתקה המוקדמת ביותר שידוע שכתב היא משנת ה'רי"א (1451) בעיר עדן שבתימן. בקולופון: "הכותב הקל והנקל סעדיה בר דוד תמכתכ"ה אלהים ימחול לי על כל מה שטעיתי ושגגתי והוספתי וגרעתי דכת' שגיאות מי יבין מנסתרות נקני וכו'".

ההעתקה המאוחרת ביותר הידועה היא כת"י פריז הספרייה הלאומית 701 משנת ה'רמ"ו. קולופון המעתיק: "השלמתי אני סעדיה בר' דוד נ"ע התימני כתיבת ספר זה בעיר צפת שבגליל העליון באחד בשבת שהוא יום כ"ח לחדש מרחשון שנת חמשת אלפים ומאתים וארבעים ושש שנים ליצירה והיא שנת התשצ"ז לשטרות".

שהותו בדמשק ובחאלב שבסוריה

כשהגיע לדמשק, המקום היה אז מרכז תורני וקהילת היהודים בדמשק הורכבה בעיקרה מיוצאי בבל ומיהודי ארץ ישראל שברחו לדמשק, מאימת הצלבנים ועקב מצוקות החיים בישראל. הוא עזב את דמשק ועבר לצפת בשנת ה'רמ"ג, ייתכן שהתגורר זמן מה במצרים, כפי שנראה מדבריו בחיבוריו.

שהותו בצפת

כשהגיע הרב עדני לצפת, כעשר שנים לפני גירוש ספרד, לפני תור הזהב של עיר המקובלים בצפת, היישוב אז היה עדיין קטן, ומנה כשלוש מאות בעלי בתים יהודים מוסתערבים (דוברי ערבית מוותיקי ארץ ישראל). הרב עדני הגיע לצפת כשהיה מבוגר, בין השנים ה'רמ"ג - ה'רמ"ד. גם את חיבורו לספר זמנים סיים בצפת.

רבי סעדיה עדני נפטר לאחר שנת ה'רמ"ו (1486) כנראה בצפת, שכן בשנה זו העתיק שם פירוש על ספר מורה נבוכים מאת משה בן יהושע נרבוני.

חיבוריו

במשך שנות חייו הספיק לכתוב חיבורים בכל מקצועות התורה, בהלכה מדרש ועבור השנים, ברפואה וחכמת הטבע.

1. פירושו ליד החזקה להרמב"ם, מדע, אהבה, חלק מזמנים וטהרה.
2. נאג'ה אלגארקין [=תשועת הטובעים], מדרש לפרשיות התורה וההפטריות (בראשית). שמו המלא נגא'ה אלגארקין פי הד'ה אלפרקין. נתחבר בשנת ה'רמ"ב. כל פרשה פותחת ומסתיימת בחרוזים בלשון ערב, פעמים ומוסיף משפטים בלשון הקודש. כתב היד נמצא בספרית אוקספורד בודלי 2487. מאה טו בכתב יד רבנו המחבר, מכיל 81 דפים, מס' סרט במלכ"י 22198.
3. מדכל אלתשווק לאלג'אפלין [=מבוא לתשוקות התובעין], מעין אנצקלופדיה למדעים. הספר נכתב בערבית. כתב היד נמצא בספרית קיימברידג' 1/1219, מס' סרט במכון לכת"י 17082. והמשכו של החיבור בכת"י ניו יורק בהמ"ל 2347. קטע נוסף נמצא בכת"י סנט פטרסבורג 1104.
4. גידולין. לוח עיבור זמנים. שריד מלוח זה בערבית נשתמר בתחילת כת"י שהועתק בדמשק ונסתיים ביום ד כח ניסן א'תשע"ט לשטרות. שהיא שנת ה'רכ"ח ליצירה. אוקספורד בודלי 1632 ובמלכ"י 17210.
5. כתב גם שירים. שני שירים נשתמרו בהעתקת כת"י הנזכר לעיל (אוקספורד 1632). האחד, שיר פילוסופי בערבית הפותח: 'סובחאן רבי ד'ו אלגלאלי'. והשני, שיר בלשון הקודש ובו עם עניינים אסטרונומים הפותח: 'שמחי יחידתי וצורך בקשי'. ייתכן וחיבר עוד שירים.

רשימה של חיבורי רבינו הכתובה בכתב ידו בראש חיבורו 'תשויק אלגאפלין' חיבורים שחברתי אני סעדיה ב"ר דוד התימני נ"ע

1. הדא ואסמה מדכל אלתשויק לאלגאפלין [=חיבור זה ששמו מבוא ההתעוררות למסיחים את דעתם] (עוסק בביאור למלות הגיון הדקדוק והתכונה).
2. חמדת ישראל על ארבעה ועשרים כד מגלד [=כרוך.]
3. ביאור מקצת החיבור ד' מגלדה. ב שרח אלשחיטה [=ד כרוכים. ב פירוש שחיטה.]
4. אור ישראל חסאב קידוש החדש [= חישוב קידוש החודש.]
5. מכזאן אלעלום מנטק וריאצ'י ז' מגלדה ומסוודה אלטביעה מגלדין [= אוצר המדעים. תורת ההגיון ומדעים מדויקים ז' כרוכים טיוטה של מדעי הטבע שני כרכים].
6. גאמע אלמחאסן פי אלטב עלם ועמל ז' מגלדה [=מקבץ המעלות] (רפואה) תאוריה ופרקטיקה. ז כרוכים].
7. לקט אלזהור פי אלטב ]= אריית הפרחים]. (עוסק בענייני רפואה).
8. צחה אלבדני פי אלטב [=בריאות הגוף]. (עוסק בענייני רפואה).
9. דלאיל אלגיוב ג' מגלדה [=מופתי הנסתרות. ג כרוכים.
10. צפירה אלמלוך אחכאם [אלנגום = גדיל המלכים] (משפטי הכוכבים).
11. נור אלמעארף [=מאור דעת האלהות].
12. אחכאם אלתקאוים [=כללי הטבלאות].
13. פרגה אלקלוב ג' מגלדה [=נחמת הלבבות. ג כרוכים].
14. פרחה אלקלוב [=ששון הלבבות].
15. נור עלאקול [=אור השכלים].
16. חיאת אלנפוס [=חיי הנפשות].
17. פרקים.
18. פיר' אלשחיטה [=פירוש השחיטה].
19. ספר השאלות.
20. עיבור סאיר [=עיבור שוטף].
21. גוהרת אלאסראר [=פנינת הסודות].
22. אלזיג אלמרשד = הזיג המדריך.
23. בסתאן אלעלום מגלדין והן טביעיאת אלאהיאת מכזאן אלטב [=גן החכמות. שני כרכים. כוללים: חכמת הטבע, האלהות ואוצר הרפואה].
24. אלזיג אלכאפי אלמפתכר [=הזיג המספיק המפואר].
25. כתאב אלתאריך שעי [=ספר ההיסטוריה].

רוב חיבוריו נחשבים לאבודים ומיעוטם נמצא, גם אלו שנמצאו עדיין לא נדפסו כשאר חיבורי חכמי תימן הראשונים שלא נדפסו אף הם.

בשבט ה'תשס"ט יצא לאור חיבור הראשון מספריו, מתוך הלכות תפלה וברכת כהנים מספר אהבה על המשנה תורה לרמב"ם, מתורגם מלשון ערב על ידי הרב פנחס קורח, בצירוף מבוא נרחב ציונים והערות, על ידי מכון מרא"ה. ובשבט תש"ע יצ"ל המשך הספר הלכות קריית שמע וברכות שאר ספר אהבה בשלבי עריכה מתקדמים.

תקופת חייו של רבי סעדיה עדני על ציר הזמן

לקריאה נוספת

• פירוש רבינו סעיד ן' דוד אלעדני, הלכות תפלה וברכת כהנים, מכון מרא"ה קריית ספר תשס"ט, צפניה שרעבי, מבוא עמ' ט-כד.
• פירוש רבינו סעיד ן' דוד אלעדני, הלכות קריית שמע וברכות, מכון מרא"ה קריית ספר תש"ע, צפניה שרעבי, מבוא עמ' ט-כה.
• רצהבי יהודה, תורתן שלבני תימן, עמ' לב-לד.
• משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן עמ' 427-428.
• י"ל נחום, מצפונות יהודי תימן עמ' 254-260.

הערות שוליים

הערות שוליים

תבנית:פרשני המקרא בימי הביניים