רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש

הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י אריאל ביגל נ"י (שיחה) 13:14, 15 ביוני 2015 (IDT)

רבי מנחם מנדל שניאורסון היה האדמו"ר השביעי והאחרון בשושלת אדמו"רי ליובאוויטש, שעמד בנשיאותה משנת תשי"א ועד לפטירתו בשנת תשנ"ד.

קורות חייו

ראשית ימיו

נולד בי"א בניסן ה'תרס"ב (1902) במיקולייב שבאוקראינה לאביו הרב לוי יצחק שניאורסון, דור חמישי לרבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק, האדמו"ר השלישי מחב"ד, ואמו חנה, בת הרב מאיר שלמה ינובסקי - רבה של מיקולייב. אביו היה מורהו העיקרי. בהיותו כבן 7 עברה המשפחה לעיר יקטרינוסלב, שם התמנה אביו לכהן כרב. ביקטרינוסלב למד באופן פרטי אצל הרב שניאור זלמן וילנקין, שנשנכר לשם כך על ידי אביו. לצד התמדה והעמקה בש"ס, פוסקים ותורת הנסתר, גילה התעניינות גם באסטרונומיה ומדעים, ובגיל 16 החל ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה ביקטרינוסלב. בהמשך גם למד מתמטיקה וגיאומטריה באוניברסיטת לנינגרד. בשנת תרפ"ט (1928) נשא את קרובת משפחתו חיה מושקא שניאורסון, בתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ) - האדמו"ר השישי מחב"ד. לאחר נישואיו עבר לברלין, שם למד באוניבסטיה מתמטיקה, פיזיקה ופילוסופיה. אחרי נישואיו עבר לברלין. שם למד מתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטה בעיר. בברלין הוסמך לרבנות על ידי הרב יחיאל יעקב וינברג, בעל "שרידי אש".

בשנת תרצ"ג עבר לפריז, שם למד הנדסת חשמל בבית ספר לעבודות ציבוריות ובאוניברסיטת סורבון. בשנת תש"א והצטרף לחמיו שהתגורר באותה העת בשכונת קראון הייטס ברובע ברוקלין שבניו יורק. הוא החל לנהל את מוסדות חב"ד- מרכז החינוך, ארגון מחנה ישראל והוצאת הספרים "קה"ת" ("קרני הוד תורה"), ולפרנסתו עבד כמהנדס אניות בצי האמריקני (עד שהתפטר משרבתה העבודה במוסדות החסידות).

בהנהגת החסידות

בשנת תש"י (1950) נפטר חמיו הריי"צ, ונפלה מחלוקת אודות ממשיכו בהנהגת החסידים, ר' מנחם מנדל או גיסו הרב שמריהו גוראריה, שנשא את בתו הגדולה של הריי"צ. רוב החסידים רצו לקבל את הנהגתו של ר' מנחם מנדל, אולם רעייתו של הריי"צ, הרבנית נחמה-דינה שניאורסון, רצתה כי הרב גוראאיה יכהן כאדצו"ר. בי' בשבט תשי"א, הוכתר ר' מנחם מנדל לאדמו"ר, בדיוק ביום השנה הראשון לפטירת הריי"צ, אולם בשל סירובה של חמותו למינויו, לא קיבל את ה"ספודיק" של הריי"צ, ולכן עד לפטירתו לא חבש ספודיק חסידי אלא מגבעת פשוטה. בשנת תשי"ד קבל גם הרב גוראריה את הנהגתו של גיסו, והשתתף ב"התוועדויות" שערך. מאבק מפשטי התנהל בין יורשיו של הרב גוראריה לבין ר' מנחם מנדל אודות ירושת ספרייתו של הריי"צ, ובסיומו הוחזרו הספרים למשפחת שניאורסון.

תקופת הנהגתו התאפיינה בפריחה ושגשוג גדול של חסידות חב"ד, ופעיולתה הפכה להיות חובקת עולם. הוא שלח "שלוחים" לרחבי העולם להפצת יהדות וקירוב לבבות (ראה לקמן). מאות אלי יהודים מרחבי העולם נסעו לבית מדרשו בניו יורק על מנת להתברך וליטול עצה מפיו, עד שמפאת העומס הרב, בשנת תשמ"א בוטלו כמעט לגמרי הפגישות היחידניות עמו (שכונו בפי החסידים "יחידות"). בהמשך, נהג לחלק מדי יום ראשון למבקרים הרבים שפקדו את מעונו שטר בן דולר אחד. הוא הפך לאחד המנהיגים היהודיים המשפיעים ביותר בעולם, והשפעתו ניכרת גם לאחר פטירתו. הוא יצר קשרים הדוקים עם גדולי הרבנים בארץ ובחו"ל, ורבים מהם ביקרו במעונו. כמו כן, דמויות מפתח בפוליטיקה הישראלית נהגו לפקוד את מעונו, בהם: זלמן שז"ר, מנחם בגין, יצחק רבין, שמעון פרס, אריאל שרון, בנימין נתניהו, משה קצב, רחבעם זאבי ואחרים. הוא נהג להשמיע בתקיפות את דעותיו של המתרחש בארץ, גם כאשר היתה בדבריו ביקורת חרפיה על הפוליטיקיאים שבאו לבקרו.

הוא הרבה לפקוד את קברו של חמיו, שבו ראה את מקור הכוח והסמכות להנהגתו.

פטירתו

בשנת תשנ"ב, בעת ביקורו ב"אוהל" קברו של חמיו, התמוטט ונפל, ומאז נחלש ומיעט לומר את שיחותיו הקבועות ולקבל קהל. לאחר כשנתיים שקע בתרדמת למשך שלושה חודשים, ובג' בתמוז תשנ"ד הרבי נפטר, ונטמן ליד חמיו בבית הקברות "מונטיפיורי" שברובע קווינס בניו יורק.

פטירתו הכתה בהלם רב את חסידיו, שכן רווחה בקרבם האמונה כי הוא המשיח, ועל כן חשבו כי הוא אינו יכול למות בטרם יוביל את עם ישראל אל הגאולה. לאור זאת, החלו להשמע קולות רבים בקרב החסידים הטוענים כי למעשה רבם לא מת. חסידים אלו (המכונים "משיחיסטים") מאמינים עד היום כי רבם חי בהסתר וכי הוא עתיד להתגלות כמשיח. רבים מהחסידים שאינם מקבלים טענה זו, מאמינים כי אע"פ שרבם נפטר - בעתיד הוא יתגלה ויגאל את ישראל. "פולמוס המשיחיות" בחסידות חב"ד ממשיך ומתקיים עד היום^[1].

פועלו

מוסד השליחות שהקים

כאמור לעיל, בתקופת הנהגתו ייסד וביסס את מעפל השליחים הגדול של חב"ד, במסגרתו נוסעים חסידי חב"ד לרחבי העולם, לייסד "בית חב"ד" להפצת תורה ומצוות בכל העולם. פעילות זו מהווה את אחד ממפעלי הקירוב הגדולים ביותר בכל הזמנים, ונחשבת עד היום לאחד מסמליה של תנועת חב"ד. עם השנים, רשת השליחים התארגנה למוסדות מאורגנים, המפעילים את השליחים ומרכזים את פעילותם.

במקביל, יזם "מבצעים" שונים- מבצע התפילין, מבצע המזוזה, מבצע נרות שבת וכד', במסגרתו יצאו חסידיו לחזק תא קיום המצוות הללו בקרב היהודים.

החינוך

פעילותו הענפה בתחום החינוך בארה"ב זכתה להכרה אף מצד הקונגרס האמריקני, שהכריז על יום הולדתו (י"א בניסן) כ"יום החינוך", לתגבור המשאבים לקידום החינוך במדינה. בנוסף, העניק לו הקונגרס לאחר מותו את "מדליית הזהב של הקונגרס", אחד משני העיטורים הגבוהים ביותר לאזרחים בארצות הברית‏‏.

הרמב"ם היומי

ערך מורחב - הרמב"ם היומי

יזם את מפעל "הרמב"ם היומי", במסגרתו לומדים חסידי חב"ד את ספרי "משנה תורה" ו"ספר המצוות" לררמב"ם באופן יום יומי, בשלושה מסלולים שונים, על מנת לאפשר לכל יהודי בכל רמה להקיף את החיבור המסכם של התורה שבעל פה.

ההערכה כלפיו

תומכיו

בליל כ"ח בסיוון ה'תש"א]] האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון קרא לשלושה מחשובי העדה: רבי שמואל הלוי לויטין, רבי ישראל ג'ייקובסון ורבי אליהו סימפסון ובקשם לנסוע למחרת לנמל להקביל פני חתנו, הוא הרבי מליובאוויטש, בהוסיפו "אם רצונכם לדעת מיהו חתני? הוא בקי בבבלי וירושלמי, רי"ף רא"ש ורמב"ם, הוא עורך תיקון חצות כל לילה ובקי בכל ה"לקוטי תורה" עם העיין'ס"^{(דרוש מקור)}.

רבי דובער אליעזרוב אב"ד קטמון כתב‏‏^[2] "בזכרוני ששמעתי מסבי הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב זצ"ל, עוד בהיות הרבי בחור, "שישנו בחור ברוסיא שבקי בש"ס ובכל כתבי האריז"ל בעל פה". והכוונה הייתה על הרבי. וכבר נודע שמו בכל העולם כולו, שהיה פאר הדורות וקירב רבבות מישראל אל כנפי השכינה, צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל ורבים השיב מעוון. זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל".

ועוד כתב^[3]: "ובשנת תשי"ד נפגשתי עם הגאון המפורסם לשו"ת [- לשם ותהילה] הגר"ח קרייזווירט ה[ גאב"ד דאנטוורפן, שאמר לי בזה המילים: "אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין רש"י בש"ס שנעלם ממנו ואין מדרש בעולם שאינו יודע אותו". כתב רבי יהודה זרחיה הלוי סגל רבה של קריית שלום "התפיסה הפינומינלית שלו וזכרונו הנדיר ומוחו הבהיר והקדוש, הרימו אותו לדרגא עילאית, שקנה שביתה בכל היקפי מכמני התורה הקדושה בנגלה ובנסתר, הרמב"ם והשו"ע, כתבי האר"י וגדולי המקובלים, הפוסקים והשו"ת".

מתנגדיו

על אף שחב"ד הוכרה כחסידות חשובה גם בידי פלגים לא-חסידים, בחוגים ליטאים שונים רווחה הסתייגות מדמותו של הרבי ומהאופן המשיחי שבו תפסו אותו חסידיו. הרבי עצמו לא אישר ולא שלל תפיסה זו, אך סבר שהעיסוק בה מרבה מחלוקות שלא לצורך ולפיכך העיסוק בה פסול‏‏^[4].

משנעשה הרב אלעזר מנחם מן שך למנהיג הליטאים ומפלגתה דגל התורה עלתה ההתנגדות הזו מדרגה והפכה למאבק גלוי. כאשר היו תופעות של ביקורת של הרב שך כלפי חסידות חב"ד, ולמרות שהרב שך הצהיר שאין לו דבר נגד החסידות כי אם נגד התנהלות חסידות חב"ד בדור האחרון, ראו חלק מהחסידים בביקורתו קריאת תיגר על תנועת החסידות^{(דרוש מקור)}.

לפני מלחמת המפרץ הזהיר הרב שך שאם עם ישראל לא ימהר לשוב בתשובה, עלול להתרחש אסון בדומה למה שקרה בשואה בתקופת מלחמת העולם השנייה, כעונש על חטאי הדור‏^[5]. ואילו הרבי אמר שהשואה אינה עונש על חטאים, "ואפילו השטן עצמו לא יוכל להמציא חשבון עוונות להצדיק עונש כזה"‏^[6].

כמו כן, התנגד הרב שך לתקנת הרמב"ם היומי^{(דרוש מקור)} ולפסיקת הרבי‏^[7] שלא לישון בסוכה^{(דרוש מקור)}, וכן על צורת המדיניות הכללית בחסידות חב"ד, המהווה לדעתו סכנה מפני טישטוש המושגים המקובלים ביהדות מאז ומעולם. כמו למשל, הגישה כאילו קיימת מעלה בשיטת חב"ד על פני השיטות האחרות, וכאילו העומד בראשה של תנועה זו עולה על כל חכמי הדור האחרים.

הרב שך ראה במשיחיות של חב"ד כפירה וטען כי הדגש שנותנת חב"ד על הצורך והביטחון בביאת המשיח עתה עומדים בסתירה לדברי דניאל "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא"^{(דרוש מקור)}. הרבי אמר ששלוש פעמים ביום אומרים בתפילה "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ו"את צמח דוד עבדיך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתיך" ואחד מהי"ג עיקרים זה "אף על פי שיתממה אחכה לו בכל יום שיבוא"^{(דרוש מקור)}.

הרב שך הדגיש כל ימיו כי המאבק עם הרבי מליובאוויטש אינו אישי ואף התפלל עליו בימי מחלתו, את פעולתו האחרונה נימק גם בצורך למנוע משבר אמונה ממאמיניו‏‏^[8].

עם פטירת הרב שך, התחלש העימות הציבורי הפומבי^[9], אך עדיין נותרו מִשקעים עמוקים, רבים ממשיכים בהתנגדות חריפה לחב"ד, וחסידי חב"ד אינם מחבבים את הרב שך ותומכיו עד היום.

התוועדויות הרבי

בכל מועד יהודי וחסידי נהג רבי מנחם מנדל שניאורסון לערוך התוועדות בבית מדרשו בברוקלין. להתוועדויות אלו נהרו משתתפים רבים מכל החוגים, שבאו מי לשהות במחציתו של הרבי בעת סגולה, ומי לשמוע דברי חיזוק והתעוררות בעניינים שעל הפרק. במרכז בית המדרש ישב הרבי על בימת עץ מוגבהת ומאחריו הרבנים ואישי הציבור שנכחו במעמד, כשממול הרבי ישבו החסידים המבוגרים ואילו הצעירים הצטופפו על גבי מדרגות עץ מוגבהות ("פירמידות" בלשון החסידים).

הרבי היה פותח באמירת דברי תורה הקשורים בדרך כלל לפרשה או ליום המסוים, כשבין השיחות שנמשכו זמן רב, ניגנו הקהל ניגונים והרימו כוסית 'לחיים' כשהם מצפים למבטו של הרבי המסמן להם לשתות מהכוס.

השיחות שאמר הרבי מליובאוויטש בהתוועדיות השונות תועדו ויצאו במקבצים של "התוועדויות" לעתים באופן ערוך כפרוטוקול, המביא, מעבר לדברי תורה וסיפורי חסידים, גם את מנהגי הרבי ואלו שירים בדיוק שרו באותה התוועדות.

מקבצים אלו המכונים בשם "התוועדויות - תורת מנחם" לוקטו לספרים המסודרים בשני סדרות, הסדרה המאוחרת - תשמ"ב-תשנ"ב היא של ארבעים ושניים חלקים. והסדרה המוקדמת - תש"י-תשכ"א עשרים ושמונה חלקים, סדרה זו עומדת באמצע עריכתה ומצפים שכאשר היא תגיע ל"סדרה המאוחרת" היא תכלול קרוב למאה וחמישים חלקים של דברי תורה. רוב דברי התורה המופיעים בספרים אלו לא הוגהו על ידי הרבי, נרשמו על ידי השומעים והם על אחריותם הפרטית.

חיבוריו

ספרים רבים מלקטים את משנתו שפרוסה במאמריו ושיחותיו ואגרותיו.

מקובל בחסידות חב"ד לחלק את חיבוריו התורניים של הרבי לשני חלקים: 1) דברי תורה שרשם לעצמו או לפרסום, בדרך כלל קודם עלותו על כס הנשיאות החב"דית; 2) דברי התורה שאמר ברבים בהזדמנויות שונות, ונכתבו על ידי השומעים - חלקם הוגהו על ידו.

ספרים שהרבי ערך בעצמו

• היום יום - לוח שנה שיצא לאור על ידי הרבי בשנת תש"ג (1943), ובו ליקוט פתגמים ורעיונות חסידיים על כל יום במעגל השנה. בהתבוננות בו אפשר לגלות את ניצני תורתו של הרבי שנודעה לציבור בעיקר אחרי מות חותנו, רבי יוסף יצחק שניאורסון ב- 1950. הלוח מתחיל מיום י"ט בכסלו שלא כלוח רגיל הפותח בראש השנה, וזאת לאור העובדה שי"ט בכסלו נקבע כ"ראש השנה לחסידות" - ולכן לוח שנה "חסידי" פותח ומסיים בו.

• הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים ומנהגים - ליקוט מכל הראשונים והאחרונים על ההגדה ומקורותיה, לצד מנהגי חב"ד. יצא לאור בשנת תש"ז (1947). בהגדה זו, מתגלה הרבי כביבליוגרף מהשורה הראשונה, כאשר לצד כל נוסח מופיעות המקבילות שלו בכל הנוסחים, והסברים מדוע בחר הבעל התניא שסידר את ההגדה בנוסח חב"ד בנוסח שלו דווקא.

• ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש - חוברת של התולדות של האדמו"ר הרביעי של חב"ד. (במשך השנים יצא לאור ספר מורחב יותר של התולדות של הרבי המהר"ש, אך עד היום מדפיסים את החוברת הזו, מחמת חשיבותו הגדולה של עורכה).

ספרים שהרבי הגיה

• לקוטי שיחות - ליקוט מתוך דברי תורה שהשמיע הרבי בהתוועדויות המיוחדות שנערכו בבית מדרשו בכל שבת ומועד. בספרים פרוש הדרך החדשה של הרבי בלימוד פירושו של רש"י על התורה, ביאורים בספרי הרמב"ם בתורת החסידות ובשאר מקצועות התורה. - השיחות הוגהו על ידי הרבי מדי שבוע, פעמים שהוגהו שתי שיחות שנאמרו בזמנים שונים. אחר כך נדפסו כל השיחות שהוגהו במתכונת זו בספרים כסדרה של שלושים ותשעה כרכים.

• ספר המאמרים מלוקט - ליקוט של "מאמרי-חסידות" (ביאורים בתורת החסידות) שהשמיע הרבי בהזדמנויות שונות. בספרים אלו מרוכזים רק המאמרים שהוגהו על ידי הרבי, מאות אחרים שלא הוגהו מוכזים בספרים המכונים "ספר המאמרים" סתם. סדרה זו כוללת ששה כרכים.

• קונטרס עניינה של תורת החסידות - באור מהותה של תורת החסידות, והחידוש שבה על חלקי התורה האחרים (חלק ה"פשט", ה"רמז" ה"דרוש" וה"סוד") - הוגה על ידי הרבי.

הסטים המסודרים של שיחותיו ומאמריו

לפי סדר השנים שנאמרו

תורת מנחם - התוועדויות

סדרת "תורת מנחם - התוועדויות" היא רשימת שיחותיו בזמנים שונים שלא עברו הגהה שלו לפני הדפסתן, גם סדרה זו ערוכה לפי סדר השנים שאמרם.

ריכוז כל דברי התורה שאמר הרבי בכל שבת ומועד הכולל את כל ה"שיחות" וה"מאמרים" שכאמור אמר במשך כל שנות נשיאותו. הסט באמצע עריכה והספרים מחולקים כיום לשני סדרות; הסדרה המוקדמת - מהשנים ה'תש"י-ה'תשכ"ג שכיום זה עומד על שלשים וחמישה חלקים, והסדרה המאוחרת - מהשנים ה'תשמ"ב-ה'תשנ"ב עומדת על ארבעים ושתיים חלקים. הסדרה המוקדמת עומדת באמצע עריכתה ומצפים שכאשר תגיע לסדרה המאוחרת תכלול הסדרה קרוב למאה ושלושים כרכים. - רוב דברי התורה המופיעים בסט זה לא הוגהו על ידי הרבי, הם נרשמו על ידי קבוצת שומעים שנקראו "חוזרים" וזה על אחריותם הפרטית.

תורת מנחם - ספר המאמרים

סט נוסף הקיים גם בסט הקודם (של ההתוועדויות) והוא כולל את כל המאמרים שאמר הרבי במשך השנים (תשי"א - תשנ"ב) כל שנה כרך חוץ משתי השנים הראשונות שהם בכרך אחד. יש כיום את כל הכרכים חוץ מהשנים תשכ"א - תשכ"ז. מוצאים את הספרים לנוחות הלומדים למרות הכפילות.

האגרות והמכתבים שלו

אגרות קודש

שגיאה: יש לציין תמונה בשורה הראשונה.

ערך מורחב – אגרות קודש

חלקים מובחרים ממכתביו של הרבי לכלל ולפרט. מתוך מאות אלפי מכתבים פורסמו לעת עתה רק מעט יחסית - אלו שיש בהם עניין לציבור. האגרות הן מן השנים תרצ"ט - תשכ"ח . הן כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים בקבלה בחסידות ובנגלה, בתוך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, שמחה, שלום בית ועוד). חלק גדול מן האגרות התורניות נדפסו כהוספה לסדרת הספרים "לקוטי שיחות". עד כה נדפסו 28 כרכים מסדרה זו.

תשובות וביאורים

תשובות בהלכה ובהגדה שפרסם הרבי בבטאון החב"די "קובץ ליובאוויטש" שיצא לאור בניו יורק בשנים תש"ח-ט .

הרשימות שנמצאו לאחר פטירתו

זמן קצר לאחר פטירת הרבי, בסוף שנת תשנ"ד, נמצאו במגירה במשרדו שב770, שלושה מחברות גדולות של רשימות שרשם לעצמו מלאות בכתב-יד צפוף שרשם לעצמו

רשימות אלו נרשמו על ידיו בעיקר בשנים התר"ץ עד ת"ש . הן מכילות חידושי תורה רבים וכן יומנים אישיים בהם מרוכזים סיפורים ושמועות ששמע מחותנו ר' יוסף יצחק. רבים מדברי התורה פותחים בדיון בדרך הנגלה, ולאחר מכן עוברים לביאור הדברים בעבודת השם, ובתורת החסידות. סגנון זה קיים בכל תורתו של הרבי. הרשימות אלה נדפסו בחוברות בודדות בין השנים תשנ"ה-תש"ס. לאחר שכל הרשימות הודפסו, הוחלט לעשות סדר בחוברות אלו, ולהוצאים בצורה מסודרת. להלן, בספרים שיצאו כבר לפי סדר

• רשימות היומן - צוות מיוחד עמל על הגהה נוספת ועריכה מחודשת, ובשנת תשס"ו נדפס הכרך הראשון, הכולל את כל ה"יומנים" הנמצאים ברשימותיו, ונקרא בשם "רשימות היומן" (כ-500 עמודים).

• רשימת המנורה רשימה נוספת המבארת את השיטות השונות בדיני הדלקת המנורה בבית המקדש. שוב, הביאור הוא בדרך הנגלה, ולאחר מכן ביאור נוסף בדרך הדרוש - בעבודת השם.

• "שניים אוחזים בטלית" - בין הרשימות נמצאה חוברת מוכנה לדפוס משנת תש"ב , על הסוגיה התלמודית המפורסמת "שניים אוחזין בטלית". הרבי מקשה קושיות בו בדרך הנגלה - מקדים ומבאר את הסוגיה בדרך הדרוש וחוזר לתרץ את הקושיות ה"נגליות" על פי הדרוש.

• מראי מקומות הגהות והערות קצרות לספר-של-בינונים - רשימה נוספת המכילה ציוני מראי-מקומות והערות תוכניות על ספר התניא. מלאכת העבודה על הליקוט לא הושלם, ולכן כנראה לא יצא לאור בחייו. הליקוטים הודפסו בחוברות וכעת עובדים על הוצאה לאור של ספר.

הקודם: רבי יוסף יצחק שניאורסון

אדמו"רי חב"ד

הבא: -

ראו גם

• חיה מושקא שניאורסון - רעייתו.
• חסידות חב"ד - שעמד בראשה.
• 770 - מרכז חב"ד העולמי - בית הכנסת ובית מדרשו ומקום משרדו של הרבי.

לקריאה נוספת

• פרופ' ירמיהו ברנובר, נביא מקרבך - הביוגרפיה של הרבי מלובביץ', מ.מ.ש הוצאה לאור, 2007.
• ד"ר יצחק קראוס, "השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד" - על הרבי מליובאוויטש בהנהגת חב"ד.
• מנחם מענדל ברונפמן, אליהו קרישנבאום ומשה שילת (עורכים), השביעי, ספריית מעיינותיך, כסליו תשע"ד
• הרבי - מבט אישי, "מה סודה של מנהיגות הרבי, חוברת זו.. ביטוי צנוע לדרך מנהיגותו של הרבי", י"ל על ידי חב"ד ויסקונסין ארצות הברית, בשיתוף צעירי אגודת חב"ד, 2008.

קישורים חיצוניים

אודותיו

• שיעורים על הרבי מליובאוויטש באתר ישיבה.
• הרבי מליובאוויטש ושלמות הארץ
• הרבי - "הרבי מליובאוויטש: חייו, פועלו ומורשתו", באתר בית חב"ד
• הרבי מלובביץ, באתר חרמון
• הרבי מליובאוויטש, באתר צעירי אגודת חב"ד
• אדמו"ר מנחם מענדל שניאורסאהן מליובאוויטש, באתר MyTzadik
• רבי מנחם מענדל שניאורסאהן, באנציקלופדיה "חבד פדיה" של הפלג המשיחי בחב"ד
• לדמותו של הרבי מליובאוויטש, באתר אגודת חסידי חב"ד
• ר' מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מלובביץ', באתר לקסיקון לתרבות ישראל
• הרבי מליובאוויטש, הרב יהודה לייב גרונר

וידאו

• מגזין שבועי - מראות ושיחות של הרבי
• סרט באנגלית עם פס תרגום לעברית על הרבי
• סרט בערך משנות השבעים על הרבי
• סרט וידאו, פגישתו על הרבנים הראשיים לישראל הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו.

תמונות

• נשיא מדינת ישראל, זלמן שזר במשרדו של הרבי בפגישה מיוחדת (צילום: ג'רי דנציק)
• גלריות; ראשונה, שנייה ושלישית

ספריו

• ספרי הרבי מלובביץ' בצורה מסודרת, באתר ספריית חב"ד
• ועד הנחות בלשון הקודש - מערכת העורכת את כל ספרי הרבי מלובביץ' בעברית
• אוצר הרבי - מאגר ספרים של הרבי כפי שנדפסו תבנית:שפת קישור
• שיחות קודש - שלא עברו הגהה ועריכה על ידי הרבי תבנית:שפת קישור

קברו

• בית אהל חב"ד ליובאוויטש שעל יד אהל הרבי - האתר הרשמי תבנית:שפת קישור
• מפת לוויין ו"מבט מהרחוב" לבית שעל יד הקבר, ב - maps.google.com
• וידאו ממסוק ביום הילולא של הרבי בג' בתמוז ה'תשס"ח
• מבקרים בקברו - וידאו המלווה קבוצה כזאת תבנית:שפת קישור
• תמונות וגלריית תמונות מקברו של הרבי

הערות שוליים

(י"א בניסן ה'תרס"ב ( - ג' בתמוז ה'תשנ"ד; 18 באפריל 1902 - 12 ביוני 1994),