תורת הבית (רשב"א)

הדף "תורת הבית" מפנה לכאן. לערך העוסק בספרו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, ראו תורת הבית (חפץ חיים).

תורת הבית הוא חיבור הלכתי בהלכות איסור והיתר שכתב הרשב"א. מהווה אחד מספרי היסוד בתחומים אלו.

מבנה הספר

הספר מחולק לשני חלקים, הארוך והקצר, המהווה תמצית וסיכום לארוך (וישנן פעמים שחסר בו בקצר ממה שכתב בארוך). בהקדמתו מבאר ששני החיבורים נצרכים משום שיש החפצים בבירור הלכתי ארוך ויש החפצים בפסקי ההלכה למעשה, ולכן כתב את שניהם.

הספר מחולק לשמונה בתים, וכל אחד מהם לשערים:

• בית ראשון ושני- שחיטה וכיסוי הדם
• בית שלישי- בעלי חיים האסורים והמותרים, מתנות כהונה, דם ומליחה, בשר בחלב]], מאכלים מגולים, חלב נכרי ובישולי נכרי.
• בית רביעי- תערובות, הכשרת כלים
• בית חמישי- יין נסך
• בית שישי- נטילת ידיים
• בית שביעי- נדה
• שער המים- טבילה ומקוואות.

זמן כתיבתו

יש מהאחרונים שכתבו כי תורת הבית הינו האחרון מבין כתביו, ולכן בכל סתירה בינו לבין חידושיו או תשובותיו- פוסקים לפי הספר^[1]. לעומתם, יש שכתבו כי יש תשובות וחידושים שנכתבו לאחר כתיבת תורת הבית, ולכן יש להכריע על פיהם^[2].

אמנם, יש מקומות שמזכיר בחידושיו את ספר תורת הבית^[3], וכן להיפך^[4], וכן מקומות בתשובותיו שמזכיר את הספר^[5]. לכן כנראה שכתב ספרים אלו במקביל, או שהוסיף עליהם לאחר גמר כתיבתם.

"בדק הבית" ו"משמרת הבית"

על הספר נכתבו השגות מרבי אהרון הלוי (הרא"ה) שם "בדק הבית", והרשב"א ענה עליהן בחיבור "משמרת הבית". רבי מנחם קזיס השיב על תשובות הרשב"א ותירץ דברי הרא"ה בחיבור בשם "ברכת הבית".

מהדורות

תורת הבית הארוך הודפס לראשונה בקרימונה שבאיטליה בשנת שמ"ד והקצר הודפס לראשונה בונציה בשנת שס"ח. אחר כך נדפסו יחד בתוספת בדק הבית ומשמרת הבית בברלין תקכ"ב ובוויען תקע"א. בשנת תרמ"ב הודפס ביוזפעף כאשר הבית הקצר מובא בתחתית הדף. מאז הודפס כמה פעמים במהדורת צילום של מהדורה זה.

בדורנו הספר יצא על ידי הרב משה הרשלר (צילום של מהדורת יוזפעף) עם הערות וביאורים בשם "שולי האדרת". הרב חיים גדליה צימבליסט הוציא מהדורה של הספר בששה כרכים עם ביאור מקיף בשם "ברכת הבית".. בשנת תש"ע נדפס הספר במהדורה חדשה ומורחבת עם הערות על ידי הרב משה הכהן ברוון, בהוצאת מוסד הרב קוק (שלושה כרכים).

הערות שוליים