רבי ברוך ירחמיאל יהושע רבינוביץ
|
|
מתוך הויקיפדיה העברית: הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ' (ו' בתשרי ה'תרע"ה, 26 בספטמבר 1914, שדליץ פולין - כ"ז בכסלו ה'תשנ"ח, 26 בדצמבר 1997, פתח תקווה ישראל), היה האדמו"ר ממונקאטש, משנת ה'תרצ"ז עד לשנת ה'תש"ה. לאחר מכן שימש כרבה של סאו פאולו בברזיל, ומשנת ה'תשכ"ג כיהן כרבה של חולון. באחרית ימיו ישב בפתח תקווה.
ביוגרפיה[עריכה]
נולד כבנם השלישי של יוטא[1] והאדמו"ר רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא. שמעו הגיע לאוזני רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאץ' שחיפש חתן לבתו היחידה - חיה פרימא רבקה. רבי חיים אלעזר נסע לשדליץ לפגוש את הילד והחליט על השידוך. התארס בגיל צעיר. נישואיו התקיימו במונקאטש בי"ז באדר ה'תרצ"ג (15 במרץ 1933).[2]
בב' בסיוון ה'תרצ"ז, בהיותו בן 22 שנה, נפטר חותנו והרב רבינוביץ הפך לאדמו"ר. הוא עמד בראשות ישיבת "דרכי תשובה" שמנתה למעלה מארבע מאות תלמידים, עסק בפיקוח על כשרות, מקוואות, גיטין וקידושין. כאב"ד וישב בדיני תורה מסובכים שהגיעו מכל המחוז. כחודש לאחר פטירת חותנו, ב-11 ביוני 1937, נקרא לשירות בן חצי שנה בצבא הצ'כוסלובקי.[3] הוא התפרסם גם מחוץ לארצו. במאמר בביטאון המפלגה הנאצית, ה"פלקישר באובכטר", נכתב שהוא "שליטה למעשה" של רותניה הקרפטית.[4]
מלחמת העולם השנייה פרצה כשנתיים וחצי לאחר מינויו לאדמו"ר. מאחר שהייתה לו אזרחות פולנית, הוא גורש עם עוד 80,000 יהודים אזרחי פולין למחנה קמניץ-פודולסקי. בדרך למחנה ברח עם בנו בכורו לבודפשט. במהלך שהותו בבודפשט סיכן את עצמו אצל השלטונות ההונגרים כדי להציל אלפי יהודים, בין היתר כדי להשיג סרטיפיקטים ליהודי פולין כדי שיוכלו להיכנס להונגריה.
בארץ ישראל[עריכה]
בשנת 1944 הצליחו בעזרת יעקב גריפל, נציג אגודת ישראל בקושטא, לקבל סרטיפיקטים לארץ ישראל, לו ולבני משפחתו, והוא עלה לארץ. בכ"ו בניסן ה'תש"ה (1945) נפטרה אשתו משחפת בירושלים[5]. בתקופת חולייה הוא טיפל בה ממושכות וחדל לנהוג באדמורו"ת.{{{1}}}
לאחר הקמת מדינת ישראל אימץ הרב רבינוביץ' גישה של תמיכה והכרה בה, בניגוד לעמדת חותנו. בעקבות היותו "ציוני", הפסיק למעשה לשמש כאדמו"ר לחסידי מונקאטש. רובם קיבלו כעבור כ-16 שנה לאדמו"ר את בנו - רבי משה יהודה לייב רבינוביץ. בינו לבין בנו וחסידיו, התנהל מאבק משפטי על רכוש אדמו"רי החסידות הקודמים.
בשנת ה'תש"ז נישא ליהודית ולהאוז, אז בת 18, עבר לברזיל וקיבל את רבנות סאו פאולו ויהדות ברזיל.
בשנת ה'תשכ"ג מונה כרב הראשי לעיר חולון[6]. לאחר שפרש לגמלאות בשנת ה'תשל"ו עבר לפתח תקווה והקים שם בית מדרש בשכונת כפר גנים. בבית הכנסת שלו הוא נהג לציין את יום העצמאות בהלל ובשמחה. כן פעל לקרב נערים ליהדות.
בפתח תקווה הוא עבר אירוע מוחי ובעקבותיו קיבל שיתוק. לאחר שהבריא חלקית הוציא לאור את הספרים "דברי נבונים" על התורה ו"בינת נבונים" על השואה על-פי מאמרי חז"ל.
ביום חמישי האחרון לחייו הדליק הרב רבינוביץ נר שלישי של חנוכה ונפטר. נקבר בבית הקברות סגולה ליד אביו.
משפחתו[עריכה]
ילדיו מנישואיו הראשונים: צבי נתן דוד, חיים אלעזר, האדמו"ר רבי משה יהודה ליב רבינוביץ ממונקאץ', האדמו"ר רבי יצחק יעקב מדינוב, יוטא.
ילדיו מנישואיו השניים: רחל לביאה (גרוסמן), ועו"ד מאיר בצלאל יאיר, הנשוי ליואלה, יו"ר אמונה בפתח תקווה. הם מפעילים את בית הכנסת שהקים[7].
לקריאה נוספת[עריכה]
נתן דוד רבינוביץ, קווים קצרים לחייו ודמותו של האדמו"ר ממונקאטש זצ"ל ופעילות ההצלה הנרחבת שלו בימי השואה, במבוא לספר בינת נבונים, מהדורת ה'תשע"ב
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אתר 'בינת נבונים' - דמותו, תורתו והגותו של הרבי ממונקאטש
- הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ', באתר יד ושם
- "חתונה במונקאטש" - סרט של חתונת האדמו"ר, מתוך האתר של מוזיאון השואה האמריקאי
- תבנית:המעין
- תבנית:המעין
- תבנית:Ynet
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בת רבי משה יהודה לייב שפירא מסטריזוב ונכדתם של רבי ברוך מגורליץ ורבי שלמה שפירא ממונקאטש
- ↑ ההזמנה לנישואיו
- ↑ Young “wonder Rebbe” Called to Army Service in Czechoslovakia. הסוכנות הטלגרפית היהודית, 11 ביוני 1937.
- ↑ Jews’ Position in Czechoslovakia ‘horrible Example’ to Nazis. הסוכנות הטלגרפית היהודית, 20 ביוני 1937.
- ↑ תבנית:בחדרי חרדים
- ↑ תבנית:הצופה
- ↑ שביעי, גיליון 326, י' בחשון ה'תשע"ט, עמוד 40
