פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רס ז

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:44, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רס ז

סעיף ז[עריכה]

מצא פירות מפוזרות במקום הגרנותג, אם היו כמו קב בתוך ד' אמות או ביותר על ד' אמות, הרי אלו שלו, מפני שאין הבעלים מטפלים באסיפתן. היו מפוזרים בפחות מד' אמות, לא יגע בהם, שמא הבעלים הניחו שם (וכן יותר מקב בד' אמות) (טור). היו כמו חצי קב בב' אמותד, או קביים בח' אמות, או שהיה הקב משנים וג' מינים כגון תמרים ושומשמיןב, כל אלו ספק לפיכך לא יטול ואם נטל אינו חייב להכריזא. הגה: וי"א אפילו בתמרים לחוד דלא נפיש טרחייהו וכל כיוצא בזה (טור), או בשומשמין לחוד דחשיבי, הוי ספק (רש"י).

א. הדין בספקות באיבעיות דר' ירמיה שלא נפשטו: רא"ש: ספיקא דאוריתא לחומרא וחייב להכריז.

רמב"ם ושו"ע: לא יטול ואם נטל אינו חייב להכריז.

ב. מאיבעיות דר' ירמיה "קב תמרי בארבע אמות, קב רימוני בארבע אמות". השו"ע כתב ע"פ פרוש הרמב"ם, והרמ"א ע"פ פרוש רש"י. ומשמע שבמקרה של הרמ"א סובר השו"ע שהא"ש כשאר פירות.

ג. מקום הגרנות: סמ"ע: תלוי הדבר במקום מציאתן, אפילו נמצא לאחר זמן הדישה.

יש דעות הו"ד בסמ"ע: תלוי בזמן.

ד. חצי קב בב' אמות: הש"ך כתב שפי' בתוס' לחד תירוצא שהכוונה לב' על ב', ואילו בב' על ד' הא"ש, ומשמע שכוונת הש"ך לפסוק כתירוץ זה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.