פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שג ח

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:48, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט שג ח

סעיף ח[עריכה]

רועה שהיה לו להציל הטריפה או השבוייה ברועים אחרים ובמקלות, ולא קרא רועים אחרים ולא הביא מקלות להציל, הרי זה חייב. אחד ש"ח ואחד ש"ש, אלא שש"ח קורא רועים ומביא מקלות בחנם, ואם לא מצא, פטור; אבל שומר שכר חייב לשכור הרועים והמקלות עד כדי דמי הבהמה, כדי להציל, וחוזר ולוקח שכרן מבעל הביתא, ואם לא עשה כן, והיה לו לשכור ולא שכר, הרי זה פושע, וחייבב. (שם).

א. תוס',רא"ש,ש"ך - גם איניש מעלמא שהציל בשכר, חוזר וגובה מבעה"ב (כדין השבת אבידה).

ב. רמב"ן,ראב"ד,טור - חייב רק את ההפרש בין שווי הבהמה לעלות הסיוע. ואם העלות שווה - חייב דמי טירחה לקניית בהמה חדשה. הנתיבות תמה ע"כ, שהרי אפי' גזלן משלם רק את שוויו.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.