בר כוכבא

שמעון בר כוכבא, גיבור יהודי, מנהיג מרד ברומאים לאחר החורבן.

המרד[עריכה]

בר כוכבא מרד ברומאים כ-60 שנים לאחר החורבן, בעקבות הגברת הרדיפות והגזרות נגד היהדות, ששיאן היה נסיון להקים עיר אלילית בשם איליה קפיטולינה ובראשה מקדש לע"ז בירושלים.

המרד של בר כוכבא הצליח, ובר כוכבא הוכתר כנשיא ישראל והקים ממלכה שבירתה בעיר ביתר, ואף הנפיק מטבעות במשך מספר שנים (כ-4 שנים). על מטבעותיו הטביע סמלים יהודיים, ביניהם את חזית בית המקדש וכיתוב "לגאולת ירושלים".

דיכוי המרד[עריכה]

בסופו של דבר הצליחו הרומאים לדכא את מירדו באכזריות רבה. בעיר ביתר נכבשה לאחר מצור. הגמרא מתארת במסכת גיטין כי הדם שנשפך בביתר היה זורם לעבר הים הגדול ומדרדר סלעים גדולים.

הרוגי ביתר לא ניתנו לקבורה במשך זמן רב, וכשניתנו לקבורה תיקנו עליהם את ברכת הטוב והמטיב בברכת המזון, "הטוב" - שניתנו לקבורה, "והמטיב" - שלא הסריחו.

יחסם של חכמי ישראל למרד[עריכה]

חכמי ישראל נחלקו באשר ליחס לבר כוכבא. בר כוכבא היה בודק אם חייליו הם גיבורי חייל, ולצורך כך היה מצווה עליהם לקצוץ את בוהנם. חכמי ישראל התנגדו לדבר, מאחר והוא עושה את בחורי ישראל בעלי מומין. הם הציעו לו מבחן אחר שהוא קיבל: לכרות ארז ברכיבה על סוס.

רבי עקיבא תמך בבר כוכבא ודרש על את הפסוק "דרך כוכב מיעקב", וסבר כי הוא משיח. לפי הרמב"ם רבי עקיבא היה נושא כליו של בר כוכבא. ישנה סברא כי תלמידיו של רבי עקיבא שמתו בין פסח לשבועות נהרגו כחיילי בר כוכבא. לעומת זאת רבי יוחנן בן תורתא התנגד לו ואמר לרבי עקיבא כי יעלו עשבים בלחייו לפני שמשיח יבוא.

בר כוכבא היה אומר לפני יציאתו לקרב "רבש"ע, לא תסעוד ולא תכסוף" (לא תעזרנו ולא תביישנו), "הלא אתה אלקים זנחתנו ולא תצא בצבאותינו".

כמו כן הוא הרג בבעיטה את רבי אלעזר המודעי מאחר וחשד בו כי הוא תומך ברומאים.

בר כוכבא נקרא גם "בר כוזיבא".

לקריאה נוספת[עריכה]

הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ "לקץ שבעים - בר כוכבא בנה מחדש את בית המקדש" בעיתון קולמוס גליון 175, טבת תש"פ, עמ' 14 - 17. ר' תבנית:הידעת?/ג' טבת ה'תשס"ט