איוב

ערך זה עוסק בגיבורו של ספר איוב. אם התכוונתם לספר איוב, עיינו בערך ספר איוב.

איוב הוא הדמות המרכזית בספר איוב, הספר השלישי מספרי כתובים. הוא חי בארץ עוץ, הנזכרת עוד פעמים בודדות בתנ"ך, ובספר לא מוזכרת התקופה בה חי, או העם אליו השתייך - ובחז"ל יש דעות שונות בנושא, כולל דעה שלא היה כלל. על פי הדעה שלא היה יהודי, הוא אחד מהנביאים הבודדים שבאו מקרב אומות העולם.

סיפורו של איוב

סיפורו של איוב מסופר בשני הפרקים הראשונים ובפרק האחרון של ספר איוב: הוא היה אדם צדיק ועשיר, ולו שבע בנים ושלוש בנות. בספר מובא דיון בין ה' לבין השטן, ^[1] כאשר ה' מביא כדוגמא לצדיק את איוב, והשטן טוען שאיוב לא צדיק אמיתי. ה' נותן לשטן רשות להזיק באיוב - אך לא לפגוע בו עצמו, וכך באים על איוב רצף של אסונות: רכושו אובד בדליקות ובשוד וכל ילדיו נהרגים. איוב ממשיך להיות צדיק, והשטן, אחרי שהוא מקבל רשות מ-ה', פוגע באיוב עצמו, וגורם לו לחלות בשחין - אך למרות זאת, ולמרות הצעת אשתו, לא נשבר איוב ולא מקלל את ה'.

שלושת רעיו של איוב - אליפז התימני, בלדד השוחי וצופר הנעמתי שמעו על מה שקרה לו ובאו לנחמו. כאשר שהו אצלו, ניטש ביניהם ויכוח, המהווה את עיקרו של הספר: הרעים טוענים כי יש שכר ועונש, והעולם מתנהל על פי הצדק, ואיוב טוען שאין צדק, ו-ה' לא מנהיג את העולם, אלא נותן זאת למזלות - או שהוא מנהיג אותו בחוסר צדק. לאחר שנואשו הרעים לשכנע את איוב, מתערב אליהוא בן ברכאל הבוזי, אדם נוסף שהקשיב לדיוניהם. בסופו של דבר, עונה ה' בכבודו ובעצמו אל איוב, ומסביר לו שהוא אכן מנהיג את העולם בצדק, אך אדם לא יכול להבין זאת, כי מדרגתו פחותה.

לאחר שאיוב מתחרט על דבריו הראשונים, השיב ה' את עושרו, ואף הכפיל אותו ממה שהיה בהתחלה. בנוסף, נולדו לו ילדים כמספר שהיה לו בהתחלה, ואיוב חי עוד מאה וארבעים שנה.

זהותו ותקופתו

בגמרא ^[2] מובאות כמה אפשרויות לתקופה בה התרחש סיפורו של איוב: "אמר ר' לוי בר לחמא: איוב בימי משה היה... רבא אמר: איוב בימי מרגלים היה... יתיב ההוא מרבנן קמיה דר' שמואל בר נחמני, ויתיב וקאמר: איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה... רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו: איוב מעולי גולה היה, ובית מדרשו בטבריא היה".

בהמשך הגמרא מובאת ברייתא, ובה מספר דעות נוספות: "רבי אלעזר אומר: איוב בימי שפוט השופטים היה... רבי יהושע בן קרחה אומר: איוב בימי אחשורוש היה... רבי נתן אומר: איוב בימי מלכות שבא היה... וחכמים אומרים: איוב בימי כשדים היה [רש"י: בתקופת נבוכדנצאר]... ויש אומרים: איוב בימי יעקב היה". ובאותה גמרא גם מובאת מחלוקת האם היה איוב יהודי, או לא.

מדרש נוסף ^[3] מספר שאיוב היה אחד משלושת יועציו של פרעה, וכשנגזרה גזירת הריגת הילדים, הוא שתק ולא מחה - וכעונש על כך נענש ביסורים. גם שני היועצים האחרים קיבלו את גמולם, מידה כנגד מידה: בלעם, שיעץ את העצה - נהרג, ויתרו, שברח כדי לא להשתתף בחטאו של פרעה - זכה שישבו מצאצאיו בלשכת הגזית. לפי מדרש זה, היה איוב בימי משה, כמו בדעה הראשונה.

דמותו של איוב

איוב מתואר בספר כאדם: "תם וישר, ירא א-לקים וסר מרע", והוא מכונה בפי ה' "עבדי איוב, אשר אין כמוהו בכל הארץ". גם איוב מעיד על עצמו פעמים רבות, ובאריכות רבה במענהו האחרון, שהיה צדיק ולא חטא בשום חטא. אך בחז"ל ניתן למצוא התייחסות מורכבת אליו: במשנה מובאת מחלוקת האם הוא עבד את ה' מיראה או מאהבה, ובגמרא מובאת ביקורת עליו, מפי מספר אמוראים, על דברים שאמר. באותה גמרא יש השוואות שונות בין איוב לאברהם אבינו.

על פי הרמב"ם^[4], איוב הוא דוגמא לאדם פשוט ורגיל, ומטרת הספר היא לספק הסבר לשאלת הסבל האנושי בעולם - ולפיכך נבחרה דמות כזו^[5], של אדם שלא מכיר הסברים מסובכים לשאלת השכר ועונש.

ראו גם

• תרח#גילגולו באיוב

הערות שוליים