גד הנביא

גָּד החוזה (או גָּד הַנָּבִיא), המכונה בכמה מקומות 'חוֹזֵה דָוִד', היה נביא בימי דוד המלך.

גד הנביא נזכר לראשונה כאשר הצטרף לדוד בברחו מפני שאול. הוא ציווה על דוד ללכת מהמצודה בה ישב אל ארץ יהודה .

לאחר חטא ספירת העם, שלח ה' את גד הנביא כדי לתת לדוד לבחור בין שלושה עונשים: רעב של שבע שנים (בדברי הימים: שלוש שנים), הפסד במלחמות לשלושה חדשים, או שלושה ימים של דבר. דוד בחר בדבר, משום שרצה להענש בידי ה' ולא בידי אדם. לאחר שניחם ה' על העונש שהטיל על העם, הוא שלח את גד לצוות על דוד לעלות ולבנות מזבח בגורן ארונה היבוסי (שמואל ב' כ"ד, יא ואילך, ובמקבילה בדברי הימים א, כ"א, ט ואילך)

""דברי דוד המלך הראשונים והאחרונים"" נכתבו על ידי שלושה נביאים: שמואל, נתן וגד.

בפסח שעשה חזקיהו מסופר שהעמיד משוררים מהלויים, על פי ההנהגה של דוד, גד ונתן. מכך יוצא שהם היו אלו שחדשו את מצוות שירת הלויים.

על פי חז"ל (בבא בתרא ט"ו, א), היו אלו נתן וגד שהמשיכו לכתוב את ספר שמואל מהמקום בו מת שמואל.

על פי דעות מסוימות (סדר עולם רבה פרק כ', רש"י סוכה נ"א, ב), תוכנית בית המקדש שהכין דוד ניתנה לו מגד ומנתן.