פרשני:בבלי:חולין נ ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

חולין נ ב

חברותא[עריכה]

אמר להו רבא: לאו מי אמינא לכו, לא תתלו ביה ברב נחמן  בוקי סריקי, כדים ריקים. כלומר, דברים שאינם נכונים.
הכי אמר רב נחמן: מקום הדבק - אפילו ניטל כולו, כשר. והוא, שנשתייר בו כדי תפיסה, אחיזת יד.
וכמה הוא?
אמר אביי: כמלא בטדא, אצבע.
ושיעור זה הוא אפילו בתורא, שור גדול.
שנינו במשנה: הכרס הפנימי:
אמר רב יהודה אמר רב: העיד נתן בר שילא, ריש טבחיא דצפורי, לפני רבי, משום רבי נתן: אי זו היא כרס הפנימי? - סניא דיבי. שהוא המעי העיור, והוא מקום מאוס.
וכן אמר רבי יהושע בן קרחה, שהכרס הפנימי הוא סניא דיבי.
רבי ישמעאל אמר: הכרס הפנימי הוא איסתומכא דכרסא, פי הקיבה.
רב אסי אמר רבי יוחנן: מקום צר יש בכרס, ואותו מקום קרוי הכרס הפנימי - ואיני יודע איזהו.
אמר רב נחמן בר יצחק: נפל כרסא בבירא. הואיל ואינך יודע מה, לא הועלת לנו מאומה בביאורו.
אמר רב אחא בר רב עוא אמר רב אסי: אני אפרש מה הוא אותו "מקום צר" - מן המיצר, ממקום שהכרס הולך ונהיה צר כלפי הוושט. וקרוי "כרס פנימי" משום שהוא נחבא בין דופני החזה, ולמטה. והיינו, מקום זה נמצא למטה מהכרס החיצונה כאשר הבהמה תלויה אחר שחיטה ברגליה וראשה מופנה כלפי מטה.
רבי יעקב בר נחמני אמר שמואל: מקום שאין בו מילת.
"מילת" הוא צמר. והיינו,, שבתוך הכרס יש בליטות זעירות הנראות כמו צמר, ונוהגים לגרור אותן במים רותחין מן הכרס. ויש מקום בקצה הכרס, בסמוך לוושט, ששם הוא חלק, ואין בו צמר ("מילת"), והוא מקום הכרס הפנימית.
רבי אבינא אמר גניבא משמיה דרב: טפח בוושט הסמוך לכרס - זו היא כרס הפ נימית.
אמרי במערבא משמיה דרבי יוסי בר חנינא: כל הכרס כולו - זו היא כרס הפ נימית.
ואיזהו כרס החיצון? - בשר קרום עבה החופה את רוב הכרס.  52 

 52.  עיין ברש"י שמשערים את "רוב הכרס" החיצונה כנגד הכרס עצמה, ולא משערים ברוב אותו הקרום העב העובר על כל החלל של פנים הבהמה.
רבה בר רב הונא אמר: מפרעתה.
ומבארינן: מאי מפרעתה? (ראה ציור בספר שיחת חולין).
אמר רב אויא: היכא דפרעי טבחי. המקום שבו מתחילים הטבחים לחתוך את בטן הבהמה לאחר שחיטה, ונראה בו תחילת הכרס.
בנהרדעא עבדי כרבה בר רב הונא.
אמר ליה רב אשי לאמימר: כל הני שמעתתא, דסניא דיבי, ואסתמוכא, ומקום שאין בו מילת - מאי?
אמר ליה: כולהו - שייכן בדרבה בר רב הונא! שכולן עומדים באותו צד למעלה או למטה, וכשמטריפים את אותו הצד בנקב כל שהוא, מטריפים את כל הנקבים שבמקומות הללו.
ודרב אסי אמר רבי יוחנן דאמר "ואיני יודע איזהו" - מאי?
אמר ליה: כבר פירשה רב אחא בר עוא, דהיינו מן המיצר ולמטה. וגם הוא כנגד מפרעתה.
ודרבי אבינא, דאמר הכרס הפנימי נמצא בוושט, ודבני מערבא, דאמרי כל הכרס כולו קרוי פנימי, ודינו בנקב כל שהוא - מאי?
אמר ליה: הני, ודאי פליגי על רבה בר רב הונא.
שנינו במשנה: רבי יהודה אומר בגדולה טפח, והקטנה ברובה. כו':
אמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר: לא גדולה גדולה ממש, והיינו, לא גדולה שבגדולות. ולא קטנה קטנה ממש, והיינו, קטנה שבקטנות. אלא, כל שנקרע בה טפח ולא הוי רובא - זו היא ששנינו בגדולה טפח.
וכל שנקרע בה רובא ולא הוי טפח - זו היא ששנינו: בקטנה ברובא.
ותמהה הגמרא: היכא דנקרע רובא ולא הוי טפח, הרי פשיטא שהיא טריפה, שהרי רובו ככולו נחשב!?
ומשנינן: לא צריכא, דהויא טפח במשהו. והיינו, שאם יקרע משהו בנוסף לרוב יהיה באותו קרע טפח.
מהו דתימא, בכהאי גוונא שחסר רק משהו להשלים לטפח, לא די בנקרע רובו, אלא עד דמיקרע בה טפח לא הוי טרפה - קא משמע לן, דאפילו הכי, אם נקרע רובו סגי להטריפה.
אמר גניבא אמר רבי אסי: נקדרה הכרס החיצונה, ששיעורה בטפח, ונהיה בה נקב ארוך כעין ארובה, ורוחבו כסלע - טרפה. שאם תמתח ויקרבו את שפת הארובה האחת מול השניה - תעמוד על הטפח. ולפי זה, שיעור הסלע הוא שני שלישי טפח, והיקף הארובה הוא שני טפחים, ונמצא שקוטר הארובה הוא טפח, לפי הכלל שכל עיגול הקיפו הוא פי שלשה (ומשהו) מקוטרו.
אמר רבי חייא בר אבא: לדידי מפרשא לי מיניה דגניבא, אמברא דנהרדעא: נקדרה כסלע - כשרה. יתר מכסלע - טרפה!
וכמה הוא "יתר מכסלע"?
אמר רב יוסף: כגון דעיילן בהאי ארובה תלת קשייתא, גרעיני תמרה, כשהם בציפא, עם שיירי האוכל, ונכנסים בדוחקא. או שהיו אותם שלשת הגרעינים בלא ציפא ואז הם נכנסים ברווחא.
שנינו במשנה: המסס ובית הכוסות שניקבו לחוץ.
תנו רבנן: מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות, הרי אם ניקב בית הכוסות מצד אחד - כשרה. משני צדדים - טרפה.
נמצא עליה קורט דם -

דרשני המקוצר[עריכה]