מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.

רקע לאגרת

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים

נמען האגרת

האגרת

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, י"ב ניסן תרעי"ן. לכבוד הרה"ג הישיש מו"ה אלכסנדר פריינד נ"י, שלו' וברכה. הנני כותב לכת"ר בדמעות ודם לבבי. זה כמה פעמים, שקבלתי ממנו מכתבים מלאים דברים מכאיבים. אמנם דן אני אותו לכ"ז, שאורייתא הוא דקאמרתחא לי'^[1], וכונתו לש"ש, אבל הלא אפשר לת"ח, ביחוד שבא"י, לבחור בסגנון יותר חביב והגון. יאמין לי כת"ר כי מעולם לא עלתה על דעתי להיות ח"ו איש ריב ומדון, ותמיד דרכי לבטל את דעתי מפני דעת חברי, ואם הי' עולה על דעתי, שהענין דש"ש^[2] יהי' לסלע של קפידות ומחלוקת, לא הייתי מתערב בזה כלל, אע"פ שלדעתי ההיתר פשוט. אבל אחר שכבר יצא להיתר ממני ומביד"צ שלנו, איך אוכל בעצמי למשוי נפשי הדרנא בדבר שלא נשתנתה דעתי כלל, ואין לי ע"ז שום יסוד. איני מופנה עכשיו להשיב לכת"ר בדקדוקי תורה בזה, ובאמת כל הדקדוקים למותר הם דף 334@ בענין פשוט כזה, ואפי' אם הייתי טועה ח"ו בספק של מנהג הי' ג"כ ראוי לישא פנים^[3], ולחפות באהבה ע"ז. ובפרט שלא נתתי ההכשר כ"א בשביל יפו והמושבות, ואם הם משתמשים בו במקומות אחרים לא אני יכול למחות. ובענין השביעית, הלא לא הייתי אנכי המתיר הראשון, וכבר נכבשה הדרך ע"י הגאונים רי"א מקאונא והגאון הספרדי מוהרי"ש אלישר, וכמ"ח הגאון האדר"ת ז"ל ג"כ הסכים ע"ז בשמיטה העברה. ובפרט שאם לא ההיתר היו ג"כ עובדים באיסור, והי' הדבר גורם פרצות גדולות ביתר עניני היהדות, כידוע שמי שפועל בעצמו לעשות דבר איסור הולך הוא ונטבע ברעות רבות, ד"י, מה שא"כ עכשיו כשהם עושים ע"פ היתר אפי' אם הוא דחוק אין הדבר מביא פרצה. ואני בתומי הלכתי, ואחשוב שראוי לכ"ת ולכל ת"ח שידונו אותי לכ"ז. וע"ד החלב, מה שאפשר לי לעשות עשיתי, קראתי לבעלי החלב ואיימתי עליהם, ונתקשרו בקשר בכת"י ובחומר שיעמדו אצל החליבה^[4]. ומה אוכל לעשות יותר, ד' יודע לבבי שאני חפץ לגדור את הכל, אלא שאין בי כח. וכן בענין הכתובות [להוסיף דגש באות ו'] , קשה לי לתקן מעוות ישן, שכבר נשרש ג"כ ביתר ערי הק', ומ"מ אני מעורר בכל הזדמנות, שיותר טוב לכתוב כתובות, ולא לסמוך על הנדפסות, והשומע ישמע. את זה ראיתי להשיב לכת"ר מפני הכבוד. ואבקשו מאד, שנהי' אוהבים זא"ז, וידר"ש באה"ר את שלו' רבני הבד"צ שי', וביחוד שלו' חביבי הרב הגרל"ד^[5] שי' ויודיעם שנפשי קשורה באהבתם, יה"ר שיהי' כמים הפא"פ. והי' ז"ש וברכה, כנה"י ונפש ידי"ע דוש"ת, הק' אברהם יצחק ה"ק

רצב

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, כ"ז ניסן תרעי"ן. להדרת כבוד הרבנים הגאונים, העומדים על הפקודים, חכמי לב קדושי רוח וטהורי רעיון, מנהלי המוסדים הקדושים אשר באה"ק, וביחוד בעיר עז לנו בית חיינו ותפארתנו ירושלים עה"ק תובב"א, שלו' שלו' עד העולם. [עד כאן פתיחה למעלה בכתב קטן ושונה]

רבותי ואלופי. הנה דבר גדול וקדוש נתן ד' לנו, שאקוה אשר בחפץ לב מלא קדושה ואהבה נהי' נכונים להקדיש לו מכחנו, למען קדושת השי"ת ותוה"ק וכבוד ארה"ק והדרת ציון ומקראיה. כאשר ע"י התעוררות גדולי ישראל ברוסיא קם ונהי' ב"ה מוסד קדוש ונהדר, בית-תבשיל כשר בתכלית ההידור והכשרות על האני' ההולכת מרוסיא לאה"ק ת"ו, בכל המכשירים הנדרשים כדת תוה"ק, וחדר מיוחד לתפילה בציבור, בכבוד והדר, ועין טובה בה אפילו מצד בני נכר מפקידי האני' וראשי משטרה. ועתה עלינו החובה רק להמציא מצדנו עזרה נכונה, שלא יהי' החזיון האדיר הזה, המשמח לב כל יראי ד' ואוהבי שמו ית', חזיון עובר, כ"א שיקום חי ויעמד על עמדו, ועוד יוסיף חיל, להרבות פעליו גם בשארי האניות ההולכות מחו"ל אל הקודש. והנה מה נכבד ומתוקן הדבר, אם יהיו כל המוסדות אשר דף 335@ בעקו"ת ירושלים, ועמהם יתר המוסדות במסיבי ירושלים ת"ו, ואולי בהמשך הזמן כללות המוסדות שבאה"ק, נותנים ידם לאמץ הדבר הגדול הזה ולהרחיבו, בתמיכה חדשית, אשר אמנם אינה צריכה לגדולות, מ"מ גדול ונכבד יהי' הדבר מאד בעיני כל ישראל, אשר ידעו כי מוסדותיה של אה"ק המה כוננו להחזיק את המעמד של התיקון הגדול והקדוש הזה. והנה עמכם אדם ביקר הרב הגדול בתו"י מוהר"א צירנאווסקי נ"י, אשר הרבה פעל ועשה בזה, בסיועם של גאוני רוסיא הצדיקים המפורסמים, יאריך ד' ימיהם. הביאו עצה, והואילו בטובתכם וצדקתכם הגדולה לתת יד קדשכם לדבר הקדוש הזה, המכבד את התורה ואת עם ד' ואה"ק גם לעיני יושבי קצות ואחרית ים. וכאשר אבטח בקדושת יראתם ואהבת השי"ת אשר בלבבם, שיחלצו חושים לסייע למלאכת שמים זאת לכבוד ולתפארת, הנני בזה חותם בברכה ועתרת שלו' לכה"ר, כנפש ידי"ע דוש"ת באה"ר, מצפה תשועת ד' ועזרתו מקודש, הק' אברהם יצחק ה"ק

אזכורים בספרים ובמאמרים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים