עמוד ראשי
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח- מיזם חדש!
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערך אקראי |
|
תנופה
טלטול הקרבן, או חלק ממנו, על ידי בעל הקרבן יחד עם הכהן, כלפי ארבע רוחות העולם, כלפי מעלה וכלפי מטה. כאשר אשה או גוי מביאים קרבן, הכהן מניף... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
אורים ותומים
הגדרה - כח אלהי הפועל בחושן, שמשיב לשואלים בענייני ציבור של ישראל. שלשה שמות יש לאורים ותומים: *אוּרִים וְתֻּמִּים (שמות כח ל), ונקראו...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
בית הקברות
הגדרה - מקום המיוחד לקברות מתים פרקים: מהותו ושימושו מקומו קנינו צורתו כבודו בקיום מצוה בתפילות וברכות טומאתו שכונת קברות בית...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
מקור האיסור להזיק בגמרא ובתורה לא נמצא איסור מפורש להזיק והמפרשים כתבו מקורות רבים לעניין: רבינו יונה [1] כתב שהחיוב הוא חלק מאיסור לא תגזול וכן כותב הטור חושן משפט שעח. הרמ"ה [2] כתב שזה מדין ואהבת לרעך כמוך או משום לפני עיוור לא תתן מכשול ואילו המנחת חינוך [3] כתב שהחיוב הוא מדין השבת אבידה משום שאם האדם חייב להשיב את ממון חבירו קל וחומר שעליו לשמור שלא לאבדו. ועיין עוד בערך אבות נזיקין. |
| פרשת השבוע |
|
פרשת שופטים היא הפרשה החמישית בחומש דברים. הפרשה עוסקת בדינים רבים אותם חוזר משה לפני בני ישראל, וברובה מתמקדת בדינים ציבוריים ובתוכם מינוי שופטים, דיני פסיקת בית הדין, מינוי מלך ודי... |
| דבר בעתו |
|
אלול הוא החודש האחרון בשנה מתשרי והשישי מניסן. חודש אלול תמיד בן 29 יום.
מנהגי החודשסליחות
חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות. ימי חודש ... |