הרש"ש (שרעבי)
|
מתוך הויקיפדיה העברית: הרב רבי שלום מזרחי דידיע שרעבי[1] מכונה: הרש"ש, אור השמ"ש[2][3] (ה'תס"ג[4], - י' בשבט ה'תקל"ז, 1777[5][6]) היה מקובל בולט, ראש ישיבה, מחבר "פירוש השמ"ש"[7] על כתבי האר"י ו"סידור הרש"ש", עם כוונות התפילה.
ביוגרפיה
נולד ביום השישי סמוך לשבת קודש, לאביו רבי יצחק בשרעב[8][9][10][11] כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו החליט לעלות לארץ ישראל עלה לארץ ישראל ובדרך עבר בבומביי בצרה ובגדד, שם למד בספר הזוהר הקדוש בישיבה שעל קברו של הרב שיך יצחק גאון, עד שמצא שיירה לדמשק.
הבן איש חי, בספרו "בניהו", כתב אודות הרב שלום שרעבי כך[12]: ודע, כי 'אבותינו סיפרו לנו'[13] על רבנו הרש"ש ז"ל, כשיצא מארץ תימן בא דרך בומביי ובצרה לעירנו בגדאד עובר אורח כדי לילך לירושלים דרך דמשק ... וכאשר בא רבנו הרש"ש היה מתעלם כדי לא להודיע עצמו שהוא חכם, אלא סוג אדם פשוט גר עובר אורח, ונתעכב פה עד שנזדמנה לו שיירה שהולכת לדמשק. ובזמן ישיבתו פה, היה הולך ביום לישיבה שעל מצבת השיך יצחק גאון ז"ל ויושב ללמוד זוהר הקדוש עמהם. ואומרים: כאשר היה לומד בזוהר פרשת בלק היה רבנו לומד הזוהר בהתלהבות ובקול רם, וכשהגיע לתיבות "וכה תדבר"[14] וגו' היה מוציא תיבת "כה" מפיו בחזקה ותוקף ליבו בכח גדול. ויאמרו לו הזקנים היושבים שם: "מדוע אתה צועק בתיבת "כה" בתוקף ובקול גדול וקורא אותה בכח גדול מאוד? ויאמר להם בלשון ערבית של תימן בזו הלשון: "האדי אל כה חרקת קלבי"[15][16] עד כאן שמענו מאבותינו. נמצא צדיק זה קודם שזרח אורו בירושלים תוב"ב, בא אל ארצנו ודרכו רגליו על רחובות עירנו, כדי שיהיו מניחים אותו עטרה בראש, ו'אשרי עין ראתהו'[17], זכותו יגן עלינו אמן![18] משם המשיך הרש"ש לחלב, שם שימש לפרנסתו כעגלון לגביר. הרש"ש היה בקשר עם חכמי העיר, ובין השאר חלק עליהם בשאלה הלכתית בנוגע למצוות אכילת כזית מצה בפסח. משם המשיך אל ארץ ישראל.
שמש וראש ישיבה
על פי המסופר אודותיו הוא עבד כשמש בית כנסת בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה - רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. התחתן עם חנה חיון שהייתה בתו של ראש הישיבה,[19] ולאחר פטירת חותנו בשנת ה'תק"י מונה לראש הישיבה. מאשתו זו נולד בנו הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי[20] ובתו רבקה[21]. בנו הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי שימשו גם הם בראשות הישיבה.
הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום"[22] ובין תלמידיו היו החיד"א,[23] הרב יום טוב אלגאזי[24], רבי חיים די לה רוזה[25] ורבי אברהם גרשון מקיטוב גיס הבעל שם טוב[26] תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש[27]אך החשיבו את הרש"ש לרבם.
הרש"ש שלח את תלמידו מהרי"ט אלגאזי[28] להסתובב בקהילות עדות אשכנז על מנת להתרימם לחיזוק ישיבת בית אל והיישוב היהודי בירושלים. הוא התקבל בכבוד על ידי רבני הקהילות בהן ביקר וכמה מהם אף בקשו ממנו את סידורו של הרש"ש לעיון. היו אלה רבי פנחס הורוביץ[29], המקובל ר' נתן אדלר (הראשון) ותלמידו החת"ם סופר[30]. וכן בשנת ה'תקנ"ו יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי[31] בשליחות חברון לערי המערב [32], והוא הוליך בידיו את "סדר התפלות על פי הכוונות מכתב יד אביו". ומאז נתפשט סידור הרש"ש בקהילות צפון אפריקה[33]. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש"ש.[34] אחת מתקנותיו המפורסמות הייתה כי המקובלים יערכו תיקון חצות בכותל המערבי.
תפילה מיוחדת
הרש"ש חיבר תפילה[35] בה מתאר ברגש רב את השכינה כאבה וצערה, ובה מבקש שלא יצא מארץ ישראל לחוץ לארץ וכן שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים, המקובלים ההולכים בדרכו נזהרו בעקבות דבריו לא לצאת מהארץ[36].
תפילתו
כאמור לעיל חיבר תפילה נוראה ונפלאה שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים ושלא יצא מארץ ישראל לחוץ מארץ ישראל והמנהג של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר"י הקדוש והרש"ש לאומרה אחר חצות לילה שהוא עת רצון בו מבטא רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה ורוב חיבה. וכן נהגו רבים לאומרה בכותל המערבי.
הבט משמים עדה תמה
נוסח התפילה;
הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים (דעתי"ו. וא"א ונוק'. ואו"א. וישסו"ת. וזו"ן. ויעקו"ר) דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו (על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה).
ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.
ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.
ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.
ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.
רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.
הנצחתו
על שמו ולכבודו ולכבוד תורתו נקראו רחובות ביישובים שונים בישראל, ובהם, פתח תקווה, ראש העין, ירושלים, חיפה, אשקלון, ומושב אליכין, וכן על שמו ישיבות ללומדי קבלה בירושלים ובראש העין, בהם להלן שמות הישיבות: אמת ושלום[37], אהבת שלום[38], נהר שלום[39], ישיבת השלום[40], החיים והשלום.[41]
תורת הנסתר
הרב שרעבי כתב לחכמי המערב כי כל דבריו מיוסדים על כוונות האר"י, וחס וחלילה לא על ספרי מקובלים למיניהם. " "והנה עדי בשמים 'וסהדי במרומים'[42] כי כל הכתוב שם[43] כולם דברי אלהים חיים האמורים מפי האר"י ז"ל למהרח"ו ז"ל, ואין עוד מלבדו[44], ואין לי מגע יד בספרי המקובלים לא ראשונים ולא אחרונים ולא למדתי בהם ואין לי ידיעה מהם כלל, כי גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שכן האמת, ולפיכך אמרתי שיעיינו בהם, כי הם דברי הרב האר"י ז"ל..."
הרש"ש מזהיר שם את חכמי המערב[45] כך: "יען ראיתי כמה מהנזק יצא ממה שכתבו המקובלים שקדמו, 'כי רבים חללים הפילו'[46], וחילול כבוד ה' וכבוד התורה ה' יכפר בעדם, כי כל דבריהם לא על פי התורה הם, ואינם מיוסדים על האמת, ומהם יצא אבות ומאבות תולדות, הריסת יסודי התורה חס ושלום, ה' יכפר. וכל זה לא שלמדתי בדבריהם חס ושלום, אלא שפעם אחת הוכרחתי בעל כרחי לעיין בדף אחד שכתוב בו קיצור מה שכתבו בעניין זה, וכמעט קרעתי בגדי לראות דברים אשר לא כן על ה', ה' יכפר".
הוא ממשיך וכותב: "וכבר מילתי אמורה להם כי 'עדי בשמים'[47], כי כל עסקי ולמודי אינו רק בדברי האר"י זלה"ה ותלמידו מהרח"ו זלה"ה לבדם, ובלעדם אין לי עסק בשום ספר מספרי המקובלים ראשונים ואחרונים. ואפילו בדברי שאר תלמיד האר"י ז"ל לא למדתי, וכשיזדמן לפני דבר מדבריהם אני מדלגו, כי על כן איני כמזהיר אלא כמזכיר, למען ה', אל יהי לכם מגע יד בדבריהם".
הערכת חכמי דורו
כמה מקובלים[48] האמינו וכתבו כי לרש"ש היה רוח הקודש וגילוי אליהו. בספרו רב פעלים נשאל הבן איש חי אם לרש"ש היה גילוי אליהו, והשיב כי היה לו "גילוי אליהו בעין השכל".[49]
רבי חיים פלאג'י (השני) בספרו "תוכחת חיים" על התורה כותב על הרב שרעבי: "מצינו לגדול בתורה וחסידות המפורסם בקבלה רב שר שלום שרעבי ז"ל אשר אמרו עליו, כי הבטחה שהבטיח רבינו האריז"ל לתלמידיו וכו', שאמר להם: אם תזכו אבוא אליכם פעם אחת[50], כי בא להם הרב האריז"ל בגלגול ברבינו שלום שרעבי זי"ע." החיד"א בספרו שם הגדולים[51] כותב עליו שהוא "אחד קדוש בדורנו, מקובל מופלא... והיה מכוון כל כוונות רבינו האר"י ז"ל..."
מספריו
- פירוש והגהות השמ"ש - על כתבי האר"י
- סידור הרש"ש
- רחובות הנהר
- אמת ושלום
- נהר שלום
- חסדי דוד
- הגדה של פסח עם ביאור באר יצחק מאת הרב הגאון ראובן (ניסים) סופר ראש ישיבה למקובלים ע"פ הרש"ש[52]
נוסח מצבתו
נטמן בירושלים בהר הזיתים.[53] על מצבתו כתוב כך: קבר"ת ארץ[54] איש אלוהים קדוש הוא,[55] השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא[56] כמוהר"ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה"ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת"ו כבו"ד'[57] לפ"ג[58]
הרש"ש (שבזי)
הינו הרב שלום שבאזי גדול משוררי עדות תימן המכונה הרששב"ז וכן הרש"ש הראשון.
הרש"ש (שטרסון)
השני שנקרא בשם הרש"ש - (השלישי) היה רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן (הרש"ש; י"ח בחשון ה'תקנ"ד, 24 באוקטובר 1793 - י"א באדר ב' ה'תרל"ב, 21 במרץ 1872) היה רב ליטאי, ראש ישיבה תלמיד חכם מן הבולטים בקהילת יהודי ווילנא בדורו. נודע בעיקר בזכות הגהותיו על התלמוד הבבלי והמדרש.
לקריאה נוספת
- בר שם רפאל, אור הרש"ש (חייו ופועלו של הרש"ש רבי שלום מזרחי דידיע שרעבי, הוצאת הספריה הספרדית ירושלים ה'תשנ"ח)
- צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, חיי הרש"ש ירושלים שנת 1969.
- ר. פרידמן (=ריזל פרידמן), מרן הרש"ש (סיפור חייו ופעליו של הגאון הקדוש המקובל האלקי רבי שלום שרעבי) ירושלים הוצאת ישיבת הוד יוסף 1988.
- חייבי אהרן, ענק הרוח (השר רבי שלום שרעבי הרש"ש, תולדותיו, תורתו, סיפורים ואגדות) ירושלים הוצאת א’ חייבי, 1987.
- יעקב שלום גפנר, אור השמש, הוצאת מפעל "חלקת מחוקק", ירושלים ה'תש"ל.
- אהרן סורסקי, אורות ממזרח ח"א, בני ברק ה'תשל"ד, עמ' לא- נ.
- הרש"ש הקדוש מאת המקובל הרב אבנר עפג'ין, ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, ראש העין 1988
- אריאל בן-ציון, שר שלום שרעבי, ירושלים: הוצ' זוטות, 1930.
- Pinchas Giller, Shalom Sharʿabi and the Kabbalists of Beit El, Oxford: Oxford University Press, 2008.
תקופת חייו של הרש"ש (שרעבי) על ציר הזמן |
---|
|
קישורים חיצוניים
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "הרש"ש (שרעבי)", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, באתר HebrewBooks (חסרות ארבע עמודות מהעמודה השנייה של הערך)
- הרש"ש הקדוש - מארי שלום מזרחי שרעבי זצ"ל, בפורטל יהדות תימן "מתימן יבוא"
- רבי שלום שרעבי - הרש"ש באתר "MyTzadik"
- הקדמת רחובות הנהר + פירוש באתר "בלבבי משכן אבנה"
- רבי שלום שרעבי באתר שאו מרום עיניכם
תבנית:ראשי ישיבת המקובלים בית אל
הערות שוליים
- ↑ כך חותם בכל מכתביו
- ↑ או הרש"ש הקדוש
- ↑ וכן מכונה בשם שר שלום
- ↑ או ה'ת"פ 1720
- ↑ או ה'תקמ"ב 1782
- ↑ הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב"מפעל הביבליוגרפיה העברי"]
- ↑ "שמ"ש" בראשי תיבות: שלום מזרחי שרעבי.
- ↑ או בצנעא שבתימן
- ↑ יש אומרים שנולד ביום פטירתו של רבי שלום שבזי מצנעא ונקרא על שמו
- ↑ שנפטר בי' שבט ובאותו היום נולד הרש"ש נמצא לפי זה שנפטר הרש"ש ביום הולדתו
- ↑ דב נוי, "פטירת רבי שלם שבזי באגדת־העם התימנית", בתוך: יוסף טובי (עורך), מורשת יהודי תימן: עיונים ומחקרים, ירושלים: הוצאת בואי תימן, תשל"ז, עמ' קלב-קמט
- ↑ בניהו, חלק א', מסכת פסחים, דף ס"ד, ד"ה ודע, ירושלים תרנ"ח, עמ' לב
- ↑ (תהלים מד, ב)
- ↑ (זוהר, במדבר כג, ה)
- ↑ (תרגום: זאת ה"כה" שרפה את ליבי)
- ↑ ובטעם הדבר: כי מילת "כה" היא רמז על השכינה הק' ביחודא עם קוב"ה ככתוב בשעה"כ למוהרח"ו
- ↑ לשון הפיוט ואמרתם כה לחי
- ↑ עד כאן לשון הרב יוסף חיים מבגדאד, בניהו, חלק א', מסכת פסחים, דף ס"ד, ד"ה ודע, ירושלים תרנ"ח, עמ' לב
- ↑ מספר מקובלים מפקפקים בעובדה זו (אף שמודים ששמה היה חנה), וראייתם שכל גדולי תלמידי הרש"ש לא הזכירו עובדה זו, ואף הרש"ש עצמו מזכירו בסתם "מורי ר' גדליה חיון" ולא "מורי-חמי" וכדומה
- ↑ מכונה בספרי המקובלים "הח"י בשמ"ש"
- ↑ שמה המלא רבקה חנה
- ↑ עדות לכך שטר ההתקשרות הנמצא בידי ישיבת אהבת שלום
- ↑ החיד"א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון "מופת הדור", "המקובל המופלא"
- ↑ מהרי"ט אלגאזי
- ↑ מחבר ספר תורת חכם
- ↑ ניתן למנות גם את רבי דוד מאגאר, ורבי אהרן אליהו רפאל חיים משה פרירא
- ↑ רבי גרשון מקיטוב היה מבוגר מהרש"ש ביותר מעשרים שנה
- ↑ בשנת ה'תקל"ז
- ↑ בעל ספר "ההפלאה"
- ↑ בחסידות בעלזא יש מסורת שסידור הרש"ש בכתב ידו הגיע אל השר שלום מבעלזא לגליציה והתפלל בו. ראה חיי הרש"ש (ירושלים תשכט עמ' פד)
- ↑ בנו של הרש"ש
- ↑ תוניס ושאר ערי צפון אפריקה
- ↑ "תולדות חכמי ירושלים", ג, עמ' 206, מקונטרס "חלקת מחוקק"; "שלוחי ארץ-ישראל" עמ' 155. 660
- ↑ לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש"ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר "הרש"ש הקדוש" לרב אבנר עפגי'ן.
- ↑ התפילה מתחילה במילים "הבט משמים עדה תמה", והרש"ש הנחה לאומרה בחצות הלילה בכותל המערבי
- ↑ וכן לא לצאת מירושלים
- ↑ בראש העין בראשות ר' אבנר עפג'ין
- ↑ בראשות ר' יעקב משה הלל
- ↑ שייסד רבי מרדכי שרעבי ובראשות ר' בניהו יששכר שמואלי
- ↑ בראשות ר' דוד שלום בצרי
- ↑ בירושלים בראשות ר' אליהו עטייה ובנו רבי מרדכי עטייה. הוקמה בשנת תשכ"ז על ידי רבי מרדכי עטייה
- ↑ איוב טז, יט
- ↑ הכוונה על דבריו שבהקדמת "רחובות הנהר" והסידור
- ↑ ע"פ דברים (ד, לה)
- ↑ במכתבו למהר"י סידבון בו מיישב שבעים ושש שאלות בכתבי האריז"ל
- ↑ לשון הפסוק במשלי (ז, כו) כי רבים חללים הפילה
- ↑ ע"פ איוב (טז, יט)
- ↑ כמו ר' ששון בכר משה פרסיאדו בספרו "פתח עיניים" דף י"ב עמוד ב'; ורבי אהרון פיררא בספרו מעיל קודש ובגדי ישע דף ע"ד עמוד ב'
- ↑ "שו"ת רב פעלים" חלק ג' בקונטרס סוד ישרים סימן ד'
- ↑ שער הגלגולים ובמקצת ספרים כתוב:פעם אחרת
- ↑ באות ש' בערכו
- ↑ נדפס ירושלים ה'תשס"ח
- ↑ בקרבת מקום לציון זכריה הנביא
- ↑ מליצה על פי, בראשית, מח, ז, "בעוד כברת ארץ"
- ↑ על משקל הנאמר במלכים ב, ד, ט
- ↑ זוהר חלק ג, דף רצו, עמוד ב
- ↑ על משקל הפסוק בישעיהו, יא, י, "והיתה מנוחתו כבוד"
- ↑ בלוח השנה דבר בעתו לרב מרדכי גנוט (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.