ברכת עבודה

ברכת "רצה" שבתפילת שמונה עשרה הפותחת ב"רצה ה' אלהינו בעמך ישראל" והחותמת ב"המחזיר שכינתו לציון".

תוכן הברכה[עריכה]

הברכה עוסקת בתפילה שה' ירצה את תפילתנו וישיב את העבודה לבית המקדש.

"והשב את העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפילתם באהבה תקבל ברצון":

בביאור משפט זה יש כמה הסברים:

• אנו מבקשים שה' ישיב את העבודה ואת אישי ישראל ל"דביר ביתך", וכבר עכשיו יקבל את תפילתם. לפי הסבר זה יש לפסק: "והשב את העבודה לדביר ביתך ואישי ישראל. ותפילתם באהבה תקבל ברצון".

• אנו מבקשים שה' ישיב את העבודה לדביר ביתו ואז יקבל את אישי ישראל - הקרבנות ותפילת עם ישראל שתיעשה אז כתיקונה, בבית המקדש. לפי הסבר זה פיסוק המשפט הוא "והשב את העבודה לדביר ביתך, ואישי ישראל ותפילתם באהבה תקבל ברצון".

• אנו מבקשים שה' ישיב את העבודה לדביר ביתו, ויקבל כבר עכשיו את "אישי ישראל" - הם הקרבנות המוקרבים בשמים בידי המלאכים (ע"פ המדרש), וכן יקבל את תפילתנו. לפי הסבר זה יש לפסק כך: "והשב את העבודה לדביר ביתך. ואישי ישראל ותפילתם באהבה תקבל ברצון".

• אנו מבקשים שה' ישיב את העבודה לדביר ביתו בזכות "אישי ישראל" - הקדושים שמסרו את נפשם על קידוש השם, ושה' יקבל את תפילתם שהתפללו לבנין בית המקדש. לפי הסבר זה המשפט מפוסק כמו בביאור הקודם.

הוספות[עריכה]

בראש חודש, יום טוב וחול המועד מוסיפים יעלה ויבוא. הטעם שמוסיפים אותו פה הוא מפני שגם הוא עוסק בתפילה לגאולה ולבניין בית המקדש, או שעניינה של ברכת הודאה היא קשורה ליום המיוחד - תפילה שיבנה בית המקדש ונוכל להקריב בו את קרבנות היום.

מי ששכח יעלה ויבוא חוזר ל"רצה", ואם עקר רגליו - חוזר לראש.

מי ששכח יעלה ויבוא בערבית של ראש חודש אינו חוזר, מפני שאין מקדשים את החודש בלילה.

בחזרת הש"ץ במוסף של יום טוב מוסיפים בקשה: "וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיּוֹן עִירְךָ וְסֵדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים, וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת", ולפי נוסח ספרד משנים את החתימה ל"בָּרוּךְ אַתָּה ה', שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבוֹד".