רבי חנינא סגן הכהנים

רבי חנינא סגן הכהנים היה מראשוני התנאים. שימש כסגן לכהנים הגדולים האחרונים, וראה את החורבן. נהרג על ידי הרומאים בכ"ה בסיוון יחד עם רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל בן אלישע, שהיו מעשרת הרוגי מלכות ^{(דרוש מקור)}. נקבר בכפר חנניה.

מאמרותיו[עריכה]

• "גדול השלום ששקול כנגד כל מעשה בראשית" (ספרי במדבר מב).
• "הווי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו" (משנה אבות ג ב). משנה זו מהווה את היסוד לקביעת התפילה לשלום המדינה.

תורתו[עריכה]

עוסק בענייני קרבנות שהרי עבד בעצמו בבית המקדש.

• מימיהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הטומאה עם ולד הטומאה פסחים יד..
• דוחה היה אבא את בעלי מומים מעל גבי המזבח זבחים פד..
• מותר נסכים לקיץ המזבח, מותר תרומה לכלי שרת שקלים י:.
• כהן השורף את הפרה מזים עליו כל שבעה, כהן גדול ביום הכיפורים אין מזים עליו אלא שלישי ושביעי יומא ח..
• מימי לא ראיתי עור שיוצא לבית השריפה זבחים קג:.
• כיצד העומר היה בא מנחות סג:.
• אני ראיתי אש של מערכה ורבוצה ככלב יומא כא:.