אבצן מבית לחם

אבצן מבית לחם היה השופט העשירי בספר שופטים.

המסופר עליו בתנ"ך[עריכה]

בעוד היו כמה שופטים, כגון אהוד בן גרא, גדעון ושמשון, שבזמנם התרחשו מלחמות, והם החזירו את העם בתשובה והובילו אותו לניצחון, אבצן הוא אחד מהשופטים שלא נלחמו, אלא ישבו ושפטו את העם.

לאבצן היו שלושים בנים ושלושים בנות, והוא חיתן את כולם בימיו. ע"פ המדרש, עשה אבצן בנישואי כל אחד מהם שני משתאות - בביתו ובבית מחותניו - ולכולם לא הזמין את מנוח, אבי שמשון לסעודות - כיון שמנוח היה עקר, ואבצן ידע שלא יוכל לגמול לו בהזמנות דומות. ולכן, אומר המדרש, כל בניו ובנותיו של אבצן מתו בחייו.

אבצן שפט את ישראל שבע שנים, ולאחר פטירתו נקבר בבית לחם.

זיהויו במדרש[עריכה]

בגמרא (בבלי בבא בתרא צא, א) מובא שאבצן הוא בועז. ישנן כמה עובדות שמתאימות עם דברי המדרש:

• בועז חי בימי שפוט השופטים, ככתוב בפתיחת מגילת רות.

• בועז היה אדם עשיר (ניתן לראות, שהיו לו שדות ופועלים), ועל אבצן מסופר ש"הביא לבניו שלושים בנות מן החוץ", ובגמרא שם כתוב שעשה שני משתאות בכל חתונה.

• שניהם היו אנשים חשובים ומקובלים, וגרו בבית לחם.

כך שיש סתירה בין שלושה מדרשים: ישנו מדרש, שבועז מת מיד אחרי שעיבר את רות, כלומר: בנו עובד נפטר אחריו,^{(דרוש מקור)} ולעומת זאת, על פי המדרש המוזכר, כל ילדי אבצן מתו בחייו.