רבי אילעי
|
|
רבי אילעי (רבי אלעאי) היה תנא בדור השלישי, אביו של התנא רבי יהודה. שמו מוזכר במשנה פעם אחת בלבד, ושם מוזכר כתלמידו של רבי אליעזר, ומסר הלכות משמו (משנה עירובין ב ו). כמו כן, הובא כמה פעמים בברייתות ובתוספתא. לעיתים נקרא רבי אילעי הזקן כדי להבדילו מהאמורא רבי אילעי.
היה רבו של בנו, רבי יהודה בר אליעי, הוא סתם "רבי יהודה", והעביר לו את תורת רבו, רבי אליעזר. מסופר תבנית:בבלי סוכה כז ב כי פעם אחת הלך ברגל להקביל את פניו של רבי אליעזר בלוד, אך רבי אליעזר העיר לו כי על אדם לשבות בביתו ברגל.
כמו כן, למד אצל רבי אלעזר בן עזריה ואצל רבי יהושע (ירושלמי פאה ו ב), והלך אחרי רבן גמליאל דיבנה מעכו לכזיב, כפי שמהלך תלמיד אחרי רבו (עירובין סד ב). גם אצל רבי ישמעאל למד, ור' ישמעאל קרא לו בדרך חיבה "בני" (בבלי גיטין ו ב).
מפורסם מאמרו "בשלושה דברים אדם ניכר: בכוסו, בכיסו ובכעסו" (בבלי עירובין סה ב).