רבי יוחנן בן תורתא

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־14:26, 1 ביולי 2012 מאת אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''רבי יוחנן בן תורתא''' היה תנא בדור השלישי. חברו של רבי עקיבא. במדרש {{מקור|פסיקתא רבתי נו}} מסופר כ...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יוחנן בן תורתא היה תנא בדור השלישי. חברו של רבי עקיבא.

במדרש פסיקתא רבתי נו מסופר כי רבי יוחנן היה גר, ושמו 'בן תורתא' ניתן לו על שם המאורע שגרם לו להתגייר: "מעשה היה בישראל (יהודי) אחד, שהיתה לו פרה אחת חורשת. נתמעטה ידו ומכרה לו לגוי אחד. כיוון שלקחה הגוי וחרשה עמו ששת ימים של חול, בשבת הוציאה שתחרוש עמו ורבצה לו תחת העול. היה הולך ומכה אותה והיא אינה זזה ממקומה. כיוון שראה כן הלך ואמר לאותו ישראל שמכרה לו: בוא טול פרתך, שמא צער יש בה, שהרי כמה אנ מכה אותה והיא אינה זזה ממקומה. אותו ישראל הבין לומר בשביל של שבת, והיתה למודה לנוח בשבת. אמר לו: בוא ואני מעמידה. כיוון שבא ואמר לה באזנה: פרה, פרה, את יודעת כשהיית ברשותי היית חורשת ימי החול בשבת היית נינוחה, עשכיו שגרמו עוונותי ואת ברשות גוי, בבקשה ממך עמדי וחרשי. ומיד עמדה וחרשה. אמר לו אותו הגוי: איני מניחך עד שתאמר לי מה עשית לה באזנה? אני נתייגעתי בה והכיתי אותה ולא עמדה. התחיל אותו ישראל מפייסו ואומר לו: לא כישוף ולא כשפים עשיתי, אלא כך וכך הסחתי לה זאנה ועמדה וחרשה. מיד נתיירא הגוי. אמר: ומה פרה, שאין לה שיחה ולא דעת הכירה את בוראה, ואני שיצרני יוצרי בדמותו ונתן בי דעת, איני הולך ומכיר את בוראי? מיד בא ונתגייר, ולמד וזכה לתורה, והיו קוראים שמו יוחנן בן תורתא (תורתא- פרה) ועד עכשיו רבותינו אומרים הלכה בשמו".

כשהופיע שמעון בר כוכבא והכריז על מרד ברומאים, התייצב לצדו רבי עקיבא ודרש עליו את הכתוב (במדבר כד יז) "דרך כוכב מיעקב" וחשב אותו למשיח. חברו של ר"ע, רבי יוחנן בן תורתא, חלק על ר"ע ואמר לו: "עקיבא, יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבוא (ירושלמי תענית ד ה).

בתוספתא (מנחות יג כב) מובא מאמר בשמו, המסביר את סיבת החורבנות: "מפני מה חרבה שילה? מפני בזיון קדשים שבתוכה. ירושלים, בנין הראשון מפני מה חרבה? מפני עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים שהיה בתוכה, אבל באחרונה (בית המקדש השני) מכירין אנו בהן שהן עמלים בתורה וזהירין במעשרות, מפני מה גלו? מפני שאוהבין את הממון ושונאין איש את רעהו. ללמדך שקשה שנאת איש את רעהו לפני המקום, ושקלה הכתוב כנגד עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים".