רבה בר רב הונא
|
|
רבה בר רב הונא היה אמורא בבלי מהדור השני והשלישי של התקופה - במאה ה-3 וה-4. בנו של רב הונא. שימש כראש ישיבת סורא לאחר מות רב חסדא.[1]
ביוגרפיה[עריכה]
רבה בר רב הונא היה בנו של האמורא הנודע רב הונא, שהיה גם רבו המובהק, וכונה על ידו "אבי מורי".[2]. הוא לא הספיק להכיר את רב ושמואל, למרות זאת הוא מוסר תורה בשם רב[3] ושמואל.[4]
בבית מדרשו של אביו, רב הונא, הוא הכיר את רב חסדא - תלמיד נודע אחר של אביו - והם הפכו לחברים קרובים, ובילו יחד רבות, טיילו, למדו ואף דנו יחדיו.[5] רבה בר רב הונא העריך את רב חסדא וכינה אותו "בקיא בדבר הלכה".[6] מסופר כי רב חסדא ורבה בר רב הונא היו הולכים (מפליגים) בספינה. אמרה להם גבירה אחת (שהייתה גויה): הושיבוני עימכם בספינה! לא הסכימו. אמרה דבר (לחש), ואסרה את הספינה. אמרו הם דבר, ושחררו את הספינה[7].
כאביו, היו לו קשרים עם הריש גלותא. זה האחרון אף שאל אותו שאלות הלכתיות[8] ורבה בר רב הונא אף בא לביקור בביתו יחד עם רב חסדא, ולא ישן בסוכה בטענה ש"שלוחי מצווה" הם ופטורים מהסוכה[9]. למרות זאת היו לו מריבות עם אנשי הריש גלותא[10].
לאחר פטירתו של רב הונא לא מונה בנו רבה למלא את מקומו, למרות שכבר היה באותה עת בן שישים, ואת מקומו מילא רב חסדא שכבר היה אז בן שמונים והיה תלמיד חבר של רב הונא, וגם לא התמנה רב חסדא למלא את מקומו של רב הונא מיד עם פטירתו מפאת כבודו של רב יהודה, ורק בשנת תר"י לשטרות, שנתיים לאחר פטירת רב הונא מונה רב חסדא לראשות ישיבת סורא, ורבה בר רב הונא היה דיין בסורא, ויחד דנו בבית הדין[11]
הערכה[עריכה]
רבה בר רב הונא נודע כעניו; כך לדוגמה הוא לא חשש לקבל ביקורת מחברו רב חסדא, שהעיר לו פעם אחת כאשר טעה בדבר הלכה, והוא עצמו הלך ופרסם ברבים את טעותו.[12] בנוסף הוא קיבל על עצמו את מינויו של רב חסדא, שהיה לו חבר, כממלא מקום רב הונא שהיה אביו בראשות הישיבה, ומחל על כבודו. כהמחשה לעוצמת ענוותנותו התלמוד מספר כי האמורא הגדול רבא התפלל שיזכה למידת הענווה של רבה בר רב הונא - אך לא זכה להגיע לדרגה זו.[13]
כאשר נפטר העלו את ארונו לארץ ישראל, והספידו אותו במילים: "גזע ישישים עלה מבבל ועמו ספר מלחמות... רוכב ערבות שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק."[14].
משפחתו[עריכה]
שם בנו היה "אבא"[15].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- רבה בר רב הונא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- אהרן היימאן, "רבה בר רב הונא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 1071-1074, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ↑ החל משנת 309; על פי איגרת רב שרירא גאון, עמ' 87.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מעילה, דף ט"ז, ב'; מסכת גיטין, דף כ"ט, ב'.
- ↑ כך לדוגמה הוא מוסר כמה אמרות בשמו; תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ו, ב'; מסכת ברכות, דף כ"ה, א'; ומסכת שבת, דף צ"ז, א
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף מ"ט, א'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ט, א'; מסכת נזיר, דף ל"ב, א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף פ"ו, ב'.
- ↑ בבלי, חולין קה ע"ב.
- ↑ שבת קסו א
- ↑ סוכה י א, וראה סוכה כו א
- ↑ סנהדרין ה א
- ↑ שבת י א
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מ"ג, א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ח, א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ה, ב'
- ↑ בבלי סוטה מט א