רבי יעקב בר אידי
|
|
| רבי יעקב בר אידי | |
|---|---|
| תקופתו | אמוראים |
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| דור | שני ושלישי |
| רבותיו | רבי יהושע בן לוי, רבי יוחנן |
| חבריו | רבי שמואל בר נחמני |
| תלמידיו | רבי זירא |
רבי יעקב בר אידי, אמורא מהדור השני לחכמי ארץ ישראל, מגדולי דורו[1], תלמידו של רבי יהושע בן לוי, התגורר בעיר צור ששכנה על הר בארץ ישראל[2], ביצה כה ב}}.
גדולי האמוראים, רב נחמן ורבי זירא החשיבוהו בצורה מיוחדת, וכאשר עלו להם ספקות קשים בלימודו, שלחו שליח מיוחד לשאלו[3], הוא היה מכנהו בתואר "רבי"[4]. מוזכר רבות יחד עם רבי שמואל בר נחמני[5]. וראה בחולין צח א}}.
הוא היה תלמידו המובהק של רבי יהושע בן לוי ומסר אמרות רבות משמו, אך לעתים גם מזכיר מפסיקותיו של רבי יוחנן[6] הוא גם זכה להערכה מיוחדת מרבי יוחנן. מעשה שהיה, שרבי יוחנן כעס על רבי אלעזר תלמידו המובהק, שאמר בבית המדרש הלכה ששמע ממנו, שלא בשמו. בא לפניו רבי יעקב בר אידי ואמר לפני רבי יוחנן: "כתוב בתורה[7] כאשר צווה ה' את משה כן עשה יהושע בן נון. וכי כל דיבור ודיבור שהיה יהושע יושב ודורש, אמר כך אמר משה? אלא יושב ודורש, והכל יודעים שהתורה של משה היא! אף אתה - אליעזר יושב ודורש, והכל יודעין שהתורה שלך היא!"{{הערה|תלמוד ירושלמי,שקלים ב ה הגיב רבי יוחנן: "מפני מה אין אתם יודעין לרצות כבן אידי חבירינו"
אביו
אביו, היה אמורא, אך מכיוון שבנו היה ידוע יותר הוא נקרא על שמו "רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי". אודותיו מסופר, כי היה רגיל ללכת לעסקיו שלושה חודשים, למד אצל רבו יום אחד וחזר לעסקיו שלושה חודשים. כלומר, יום אחד של לימוד תורה היה מוקדש להליכה ברגל של שישה חודשים. שלשה חודשים מעסקיו אל הרב ושלשה חודשים מהרב חזרה לעסקיו.
אודות כך מסופר במסכת חגיגה:
|
(דף ה, ב): רב אִידֶי אֳבוּהּ דרבי יעקב בר אִידִי הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב (היה רגיל שהיה הולך שלשה חודשים לעסקיו ויום אחד היה בבית הרב, ושוב נוסע לעסקיו ושוב חוזר ליום אחד לבית הרב[8]). והוו קרו ליה רבנן (והיו קוראים לו בלגלוג) בַּר בֵּי רַב דְּחַד יוֹמָא.
חלש דעתיה (נעלב). קרי אנפשיה (וקרא על עצמו את הפסוק) "שְׂחֹק לְרֵעֵהוּ אֶהְיֶה קֹרֵא לֶאֱלוֹהַּ וַיַּעֲנֵהוּ; שְׂחוֹק צַדִּיק תָּמִים" (איוב, י"ב, ד'). א"ל ר' יוחנן במטותא מינך לא תעניש להו רבנן (בבקשה ממך אל תעניש את הרבנים). |
|
| – תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, ה' ע"ב | ||
ממעשה זה נראה, כי היה חשוב בעיני רבי יוחנן, שחשש שמכך שיקפיד, יענשו תלמידי החכמים שלגלגו עליו[9]..
פסקיו
- למרות שניתן להשלים את ברכת ההבדלה עד יום רביעי, אין להשלים את ברכת מאורי האש רק במוצאי שבת עצמה, שכן האור נברא בתחילת השבוע[10]
קישורים חיצוניים
- אהרן היימאן, "רבי יעקב בר אידי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 777-776, באתר HebrewBooks
- משה יהודה בלוי (עורך), "רבי יעקב בר אידי", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים תקנ"א-תקנ"ב, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ↑ חולין צח א
- ↑ עירובין פ א
- ↑ עירובין שם
- ↑ חולין ה ב
- ↑ ראה למשל ברכות סב ב
- ↑ חולין נז ב
- ↑ יהושע יא טו
- ↑ התרגום לעברית מקורו בתלמוד הבבלי פירושו של הרב עדין שטיינזלץ
- ↑ ראה המשך המעשה שם: נפק ר' יוחנן לבי מדרשא ודרש (יצא ר' יוחנן לבית המדרש ודרש) "ב וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן; כְּגוֹי אֲשֶׁר-צְדָקָה עָשָׂה וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי-צֶדֶק קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן (איוב, נ"ח, ב'). וכי ביום דורשין אותו ובלילה אין דורשין אותו? אלא לומר לך כל העוסק בתורה אפילו יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עסק כל השנה כולה. וכן במדת פורענות דכתיב: "בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם, יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת-עֲוַֹנֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה; וִידַעְתֶּם אֶת-תְּנוּאָתִי (במדבר י"ד, ל"ד ). וכי ארבעים שנה חטאו והלא ארבעים יום חטאו? אלא לומר לך: כל העובר עבירה אפילו יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עבר כל השנה כולה.
- ↑ פסחים