הרב שמואל אליהו

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שמואל אליהו

הרב שמואל אליהו הוא רבה של העיר צפת, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל וחבר ועדות הכשרות הארצית והמקוואות של הרבנות הראשית.

ביוגרפיה

נולד בכ"ה בכסלו תשי"ז לאביו הראשון לציון והרב הראשי לישראל הרב מרדכי אליהו ולאמו הרבנית צביה. בצעירותו למד בישיבת ירושלים לצעירים, ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב, אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק. במסגרת לימודיו בישיבה, שירת בצה"ל ביחידה קרבית. בזמן לימודיו בישיבה נישא לטובה. עם תום לימודיו בישיבה התמנה לרב העיירה שלומי שבגליל המערבי, ולאחר שלוש שנים התמנה לרב העיר צפת.

בשנת תשס"ג התמודד בבחירות למשרת הראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל, אולם הפסיד בבחירות לרב שלמה עמאר.


פעיל במספר עמותות העוסקות בהחזרה בתשובה ובקירוב ליהדות. עונה על שאלות באינטרנט באתר מוריה, שהוא עומד בראשו, ובהודעות SMS. עוסק רבות בשאלות בהלכה, הלכות ציבור וענייני קבלה. רבות מהשאלות המופנות אליו באינטרנט עוסקות בפתרונות לחלומות, משמעויות של שמות, בקשות לחיבור תפילות או ברכות אישיות או כלליות. בעבר הוא שימש מטעם אביו כאחראי על קרן מורשת, שהקימה גרעינים תורניים בעיירות פיתוח, עד לפירוקה של הקרן בקיץ תשס"ה.

הרב שמואל אליהו חבר במועצת הרבנות הראשית. בבחירות שנערכו בכ"ג באלול ה'תשס"ח נבחר הרב לקדנציה נוספת למועצה‏‏[1].

בשנת תשע"ג הגיש מועמדות לכהונת הראשון לציון והרב הראשי לישראל.

עמדותיו

בזמן הגירוש שהה בגוש קטיף. בניגוד לאביו, הביע את דעתו כי חייבים מבחינה הלכתית לסרב פקודה לגירוש יהודים מבתיהם (הרב מרדכי אליהו הביע בפירוש את דעתו בראיון טלויזיוני כנגד סירוב פקודה. לדעתו על החייל להתחמק בדרך כל שהיא ולומר "איני יכול" אך לא לסרב לפקודת מפקדיו). כששאלו אותו על עצומת רבנים המתנגדת לסירוב פקודה אמר: "ראיתי שם שתי דמויות רציניות - הרב אהרון ליכטנשטיין והרב יהודה עמיטל... שאר הרבנים שהזכרת במכתבך - עם כל הכבוד - אינם בערך כלשהו לחלוק על הרב שפירא...".

בענייני צניעות הרב אליהו מחמיר באופן יחסי. למשל, הרב ייעץ לשואלת שלא להסתמך על היתר המשנה ברורה ללכת בלי גרביים[2] וכן ייעץ לשואל להגיע לזמן קצר בלבד לחינה של קרובת משפחה שבה לא יישמרו גדרי הצניעות[3]. הוא כתב מאמר תמיכה בטשטוש מחמת צניעות של תמונות פניהן של בנות בעלון השבת של תנועת מעייני הישועה המופץ בבתי כנסת[4].


בשנת תשע"א פרסם פסק הלכה, בצירוף חתימותיהם של עוד עשרות רבני ערים, שבו נקבע כי חל איסור למכור או להשכיר דירות לגויים, על בסיס האיסור של "לא תחנם". פסק זה עורר סערה בציבור.

ספרים שכתב ושערך

כמו כן, ערך דרשות ומאמרי הלכה של אביו והפיצם ברבים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים