רבה יוסי
|
רבה יוסי המופיע גם בשמות אבא יוסי, רב יוסף או רב יוסי היה ראש ישיבת פומבדיתא בדור המעבר שבין האמוראים לסבוראים, במשך 38 שנה. למעשה, רוב ימי פועלו היו לאחר פטירתו של רבינא האחרון, הנחשבת לחותמת את תקופת האמוראים, ולכן הוא מוגדר לרוב כסבורא[1]. רבה יוסי היה שותף לעריכת התלמוד הבבלי, ודורו מתואר על ידי רב שרירא גאון באיגרתו (מתורגם לעברית): "ובימיו סוף ההוראה ונסתיים התלמוד". דבריו מובאים בתלמוד מספר פעמים.
חייו[עריכה]
למד אצל רבה תוספאה ואצל רב סמא בריה דרבא בישיבת פומבדיתא, והחל משנת ד'רל"ו ישב על כסאו כראש הישיבה. לאחר פטירתו של רבינא האחרון ראש ישיבת סורא, ועמה סיומה של תקופת האמוראים, עבר מרכז ההנהגה היהודית לישיבת פומבדיתא, ובראשה לרבה יוסי.
היה חברם של רב רחומי (השלישי) (ריחומי) ורב אחא בר רב הונא.
נפטר בשנת ד'רע"ד (ספר הקבלה לראב"ד הראשון). לאחר פטירתו עמד בראשות ישיבת פומבדיתא רב סימונא.
תקופת חייו של רבה יוסי על ציר הזמן |
---|
|
אזכוריו בתלמוד[עריכה]
בניגוד לרוב הסבוראים, שעבודתם בתלמוד היא אנונימית, שמו של רבה יוסי מוזכר בצורות שונות בתלמוד. בתלמוד מובאת פעמיים מחלוקת שלו עם רב רחומי אודות ביאור המושג "פתחי שימאי" (עירובין יא א; מנחות לג ב).
יש המזהים אותו עם החכם שנחלק עם רב ניחומאי בעירובין עא א לגבי מחלוקת התנאים בשאלת עירוב חצרות בלחם וביין. החכם מוזכר בנוסחאות התלמוד שלנו כ"רבה" ובנוסחאות אחרות במפרשים נקרא "רבה יוסי", "רב יוסף", "רב יוסי" ו"רבה בר יוסף". לפי זה, כנראה "רב נחומאי" הוא רב רחומי השלישי, חברו ובן מחלוקתו של רבה יוסי[2].
רבי יצחק אייזיק הלוי מסביר בספר "דורות הראשונים", והסכים עמו הרב אהרן היימאן בספר "תולדות תנאים ואמוראים]], כי "רב יוסף" המכריע בביצה יז א לגבי מחלוקת התנאים בשאלת חתימת ברכת קדושת היום: "אמר רב יוסף- הלכה כרבי וכדתריץ רבינא", הוא רבה יוסי ולא האמורא המפורסם רב יוסף, שכן הוא מביא את מאמרו של רבינא שהיה מאוחר לרב יוסף. אמנם, רבים דחו שיוך זה[3].
יש שכתבו ש"רב אסי" (או "רב יוסי" לפי גרסת רש"י והרי"ף) המוזכר בתענית יח ב הוא רבה יוסי[4], ויש רבים שנחלקו על כך[5].
יש שזיהו את רב יוסף המוזכר בב"ק כא א, חולין מח א ונדה מא ב הוא רבה יוסי[6], ויש שדחו זיהוי זה[7]
הערות שוליים
- ↑ אמנם, בספר הקבלה לרבי אברהם אבן דאוד מתארך את פטירתו של רבינא האחרון מוקדם יותר, ולפי גרסתו יוצא שרבה יוסי פעל רק בתקופת הסבוראים.
- ↑ ראה "רבנן סבוראי ותלמודם" עמ' 7; "רבנן סבוראי וכללי ההלכה" עמ' 19-20 ועוד.
- ↑ למשל בספר "שערי תורת בבל" לר' זאב וולף רבינוביץ', עמ' 451.
- ↑ "דורות הראשונים"; "רבנן סבוראי וכללי ההלכה"; "תולדות תנאים ואמוראים" ועוד.
- ↑ ראה למשל "רבנן סבוראי וכללי ההלכה" עמ' 20-21 שדן בכך; וכן "שערי תורת בבל" עמ' 451 שמתנגד לזיהוי.
- ↑ דורות הראושנים חלק ג; תולדות תנאים ואמוראים.
- ↑ שערי תורת בבל עמ' 450-451.