קשיא: מה הקשר בין פורים וחנוכה?

הנצי"ב (העמק שאלה, ויחי לד,ה על פי דברי הר"ן) מתרץ שחידוש הגמרא מדבר במקרה שיש לאדם ציבור הקורא מגילה במקומו, ומשום הידור מצווה מבטל תורה והולך למקום אחר בו יש ציבור גדול יותר. לשיטתו, החידוש הוא שניתן לבטל תורה גם בשביל הידור מצוות מקרא מגילה, ולא רק בשביל המצווה עצמה.

הסבר נוסף ניתן להביא מדברי התוספות. הגמרא לומדת את הק"ו מעבודת המקדש שגם אותה מבטלין בשביל מקרא מגילה. תוס' מסבירים שאין הכוונה שממש ביטלו את העבודה, אלא רק שהקדימו את קריאת המגילה לפניה.

באותו האופן ניתן להסביר את דברי הגמרא: אין הכוונה שמבטלים תורה לקריאת מגילה, אלא שמקדימים את המגילה ללימוד התורה. כלומר, לשיטתו גם מי שיושב ועוסק בתורה, ושומע ציבור הקורא מגילה- עליו להפסיק מלימודו ולהצטרף, אף אם יוכל לשמוע מגילה לאחר מכן.

הגמרא במגילה יד. מביאה שנביאי ישראל לא הוסיפו דבר על מה שכתוב בתורה, ולכן הסתפקו מרדכי ואסתר האם להוסיף את מצוות מקרא מגילה. הגמרא מביאה שלבסוף למדו מרדכי ואסתר בקל וחומר מפסח שיש לקבוע את אמירת המגילה, שהרי בפורים היתה הצלה ממיתה לחיים ולא רק משעבוד לגאולה.

מצד שני, בשום מקום הגמרא לא מביאה ספק דומה לפני תיקון מצוות דרבנן. כאשר תיקנו חז"ל את מצוות הדלקת נר חנוכה לדוגמא, לא מופיעה בשבת התלבטות דומה, וכן ידוע לנו ממצוות רבות דרבנן רבות שהוסיפו ללא ספק. אז מדוע דווקא במקרא מגילה הסתפקו מרדכי ואסתר לפני קביעת המצווה?

לכל השאלות והתשובות הקודמות