קשיא: אסור לגוי לחלל שבת?

תקציר הקשיא הקודמת:
להלכה נפסק כי מאחרים לבקש את הגשמים בחמישה עשר יום על מנת שעולי הרגלים שמגיעים לסוכות יספיקו לצאת לפני שיגיעו הגשמים. מנגד, לא מובן מדוע לא מפסיקים באותו האופן לבקש גשמים שבועיים לפני חג הפסח על מנת שעולי הרגלים יוכלו להגיע לבית המקדש ללא גשמים?

לא מונעים את השפע

הרב שלמה זלמן אוירבך, וכן כתב ישראל בתשובה, תירץ כי למרות שאנו מאחרים לבקש את הגשמים, אין אנו רוצים להפסיק את השפע. לדבריו, ניתן לדחות את ירידת הגשמים לצורך עולי הרגלים, אך לאחר שכבר התחיל לרדת עלינו שפע הגשמים אין אנו רוצים לבקש מהקב"ה למנוע שפע זה.

עולי הרגל כבר מוכנים

הרב חיים קנייבסקי מתרץ כי ההבדל בין פסח לסוכות נעוץ במוכנות עולי הרגל לחורף. בעוד עולי הרגלים החוזרים בסוכות מבית המקדש הגיעו בבגדי קיץ ועלולים להיפגע מהגשמים, עולי הרגל בפסח מגיעים כבר מצוידים בבגדי חורף והגשמים לא יפגעו בהם יתר על המידה. באופן דומה, יש האומרים שבעוד בסוכות הדרכים נוחות להליכה ולכן אנו מאחרים את הגשמים על מנת שלא יתקלקלו, בפסח אין צורך לעצור את הגשמים משום שהדרכים ממילא הרוסות.

נהר פרת ממילא מלא

רש"י על המשנה מפרש שהסיבה שאנו מחכים חמישה עשר יום היא על מנת שנהר פרת לא יתמלא והעולים יוכלו לעבור אותו ולחזור לבתיהם. לפי פירושו נוכל לתרץ שבפסח מכיוון שהנהר ממילא מלא במי הגשמים אין תועלת בכך שנמנע מלבקש על ירידת הגשמים והדבר לא יעזור לעולי הרגלים.

הגמרא (ברכות נב,ב) קובעת כי יש לברך במוצאי שבת על נר ששבת- כלומר שלא נעשתה בו מלאכה במהלך השבת. במהלך הסוגיא מתבאר שנר שהודלק לצורך פיקוח נפש, כגון נר לצורך חולה הזקוק לכך, גם מוגדר כנר ששבת וניתן להדליק עליו משום שלא נעשתה עליו חילול שבת.

מנגד, הגמרא גם קובעת שנר שהודלק על ידי גוי במהלך השבת לא מוגדר כנר ששבת ואסור להדליק עליו. אך הדברים תמוהים, כיצד ייתכן שנר שהודלק על ידי גוי שאיננו מחויב כלל בהלכות שבת, ייחשב כחמור וייאסר בשימוש בהבדלה בעוד נר שהודלק לצורך פיקוח נפש יהיה קל יותר?

מוזמנים להחכים אותנו בתשובות שלכם בתגובות

לתשובה ולקשיא הבאה

לקשיא הקודמת

לכל השאלות והתשובות הקודמות