גאולה

מטרת ישראל היא לגלות את הטוב האלוקי בעולם, ויש באומה כל פנימי המעיר אותה לעשות זו. ההתקדמות אל האמונה בשלימותיה נעשית ע"י הכפירה באמונה החסרה. וע"י הכפירה מתגברת האמונה האמיתית.

'קדושה שבטבע' יותר במעלה מקדושה שמעל הטבע. יש עומק לטבע, צריך לראות את התוכן שבבריאה, את הופעת ה' במציאות. העומק שבחכמות. צריך לגלות את גודל ההופעה האלקית בכל הצדדים שבמציאות. בנתיים צריך עלינו לעסוק בלימוד תורה, בבסיס, כשהתורה תתרבה, לא נצטמצם בביהמ"ד.

ה' מחייה את הבריאה כמו נשמת הגוף היחיד שיכול להבין זאת ע"י זיכוך עצמו ומידותיו. בדיבור האומות רחוקות מזה, חוץ מישראל שאצלם זה בטבע האומה.

המציאות של המשבר הרוחני בעמ"י, תביא קומה חדשה בעבודה ה'. אנו בתהליך שעמ"י נעשה והופך לעם מפרטים, ועבודת ה' תהיה עוצמתית יותר. התחלנו את שלבי הגאולה - לא תתכן גלות נוספת. למה מועילים מערכות החיים המעשיים שנבנות בא"י? למה לא ללמוד ב'כולל' בחו"ל והגויים יטפלו בהכל, ב'בטחון' ב'כלכלה' וכו'? החיים המעשיים סותרים את העבודה הרוחנית? עניין עוה"ז, זה 'קידוש החיים', המטרה היא שה'רוח' תופיעה בצורה גדולה יותר, שהתורה ועמ"י יופיעו בצורה מושלמת וגדולה יותר, לשם כך צריך 'חיים מעשיים' גדולים, שעמ"י ינהל בארצו.

ערך הפרט, זה היותו חלק מהכלל, כשאדם מרגיש את זה ומתבטל לכלל, הוא יונק יותר מהשפע שיש לכלל. עם זאת, הפרט צריך לשמור על ייחודיותו, כי זו שלמות הציבור. יש ב' צדדים ל'אהבת ישראל', יש את אהבת כלל ישראל, ויש את אהבת כל פרט, שצריכה להיות כחלק מאהבת עצמי, כי שנינו דבר אחד. הסיבה למתחים בעמ"י לפני בוא משיח, זו הקרבה העצומה שנוצרת בהם, אך היא נסתרת. המריבות נוצרות דוקא מתוך החיבור והקרבה, כי ה'ריב' הוא מחבוא לדבר יקר ערך, ל'אחדות', ושומר שלא יפגעו בה.