גמרא-כללי

הרמב"ם אומר שקודם מתן תורה אדם פשוט היה מכניס את האישה לביתו והיו נחשבים נשואים. מהתורה יש הבדל בין ליקוחין-קידושין לבין נישואין. ע"פ הרמב"ם בין האירוסין לנישואין אסור לו לבוא עליה מדברי סופרים, מה משתנה בין האירוסין לנישואין. אם היא נערה מאורסה אם היא זינתה היא בסקילה ונשואה דינה בחנק. אם היא נערה גם אביה וגם בעלה יכולים להפר את נדריה. מה מהות הנישואין

אישה נחשבת נשואה מהחופה, כאשר היא נידה ישנה מחלוקת אם נחשבת כנשואה הרמב"ם אומר שלא נחשבת נשואה, אך הר"ן אומר שכן נחשבת נשואה, לעומת זאת אומר הרמב"ם שאם ברך ברכת חתנים לא צריך לברך שוב. אלא אומר הבית מאיר יש פה שני חלקים היתר הביאה והקניינים. דיון על קניין בשבת

ההסתכלות על המצב, אפשר לראות את הנישואין כשותפות, אפשרות שנייה זה שהנישואין נעשים מתוך חזון משותף. רוח השוויון שיש בעולם היא טובה במקורה. צריך להבין את המציאות באותם זמנים ולהבין את רוח ההלכה במציאות השונה היום

הרב הביא מחלוקת רמב"ם ראב"ד מה הטעם שיוצאים יד"ח בשופר גזול מחלוקת נוספת האם פסול לולב הגזול הוא גם בשאר הימים או שלא - הרב העמיד את המחלוקת בתור מחלוקת רב ושמואל השו"ע פוסק כמו הרמב"ם והרמ"א כמו הראב"ד מספר סברות מתי אומרים מצווה הבאה בעבירה ומתי לא.

הרב הסביר את מחלוקת רש"י תוס' מה המקור של הצורך בהדר, הרב חקר אם ההידור הוא חלק מהמצווה ובלעדיו אין מצווה או שבלעדיו המצווה לא שלמה, אך אם אין אפשרות אחרת עדיף ליטול ארבעת המינים ללא הדר, הרב בירר את זה ע''פ מחלוקת ראשונים

קדושת עצי סוכה, מה מותר ומה אסור לעשות בסוכה מדין מעילה בקודש, הדמיון לקרבן חגיגה

בהסבר דברי הטור שאומר ש"ברי ושמא ברי עדיף", ומצריך "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" במקרה של טוען "איני יודע אם פרעתיך" וחוזר ואומר "פרעתי". יסוד השיעור: "ברי ושמא ברי עדיף" גם לרבי יוחנן ורב נחמן, וסיבת הפטור ב"איני יודע אם הלויתני" היא שזאת טענת שמא ללא ריעותא.