גמרא-כללי

יש מחלוקת אם מצילים אדם שהוא רוב גוי, הרמב"ם אומר שלא מצילים. ע"פ הרמב"ם הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב? מה יהיה דין אדם גוסס שרוב גוססים למיתה. חתם סופר למה מותר למול והרי יש שמתים. הדיון על ניתוחי מתים

הגמ' מדברת על מקרה של ארוסה מעוברת, היא ודאי עברה איסור, הגמ' אומרת שלא אסורה לבעלה משום שהוא מודה ועוד שהלכה כרבן גמליאל מחלוקות הראשונים איך להבין את ''ועוד'' דין ''יכיר''

רש"י בדף ט. אומר שפיתוי קטנה אונס הוא ולא נאסרת על בעלה יש שתי גמרות שאומרות אותו דבר, אחת אומרת שכהן לא יישא קטנה כיוון שאם היא תזנה תחתיו היא תיאסר עליו, וזה דווקא בכהן כי באשת ישראל נחשבת אנוסה אם זינתה המהרי"ק אומר שאישה שלא ידעה שאסור ובגדה בבעלה תהיה אסורה עליו כיוון שהתורה הקפידה על המעילה בבעל ולא בה' - ראיה מאסתר. חקירה האם האונס מתיר או הרצון אוסר.

ידוע לנו שספק דאורייתא לחומרא וספק ספיקא לקולא, המקור לזה בכתובות ט. ובע"ז ע"ד ששם מדובר על טבעת של ע"ז ששם דווקא היא לא בטלה למה ספק ספיקא לקולא? אומר הרשב"א משום רוב, חולקים עליו בגלל הבנה אחרת של המושג רוב הרמב"ם מבין שספק דאורייתא לחומרא זה דרבנן מוסיף הכס"מ שצריך להסביר שבחייבי כריתות זה יהיה דאורייתא, הסבר הסברא לחלק ביניהם. הסבר לא ע"פ הכס"מ

הגמרא אומרת שיש אפשרות לגייר גר קטן מדין זכין מקשים שיש שתי סיבות שלא תהיה זכייה מדין שליחות הגמ' מביאה מציאות של גר קטן שיש לו ממון ותוס' אומר שירש את אמו שהתגיירה כשהיתה מעוברת - אין אפשרות לגייר קטן גר שהורתו שלא בקדושה לא חייב על אביו והרמב"ם אומר שלא חייב על אמו משום היקש קטן צריך גיור בשביל הגויות מצד האבא.

הרמב"ם אומר שברכת האירוסין היא ברכת המצוות ולכן צריך לברך לפניה וא"א אחריה דעת הראב"ד שאפשר וצריך לברך אח"כ שמא האישה לא תרצה להתחתן, הרמ"ך אומר את זה בכל מקרה שבו המצווה תלויה בבן אדם אחר מקור מהגמרא לדברי הרמב"ם שא"א לברך אחרי, הגמ' מסבירה שזה תלוי בכך שהברכה דרבנן הרא"ש מביא חכם שאומר שברכה מעכבת בשחיטה הסבר החכם הוא בירושלמי שאומר שברכות דאורייתא שני אפשרויות לטעם ברכת המצוות והסבר מחלוקת הרמב"ם והראב"ד

ראינו כבר שני תירוצים לשאלה למה "לדרוש להו דאונס שרי" הרי מדובר בגילוי עריות, המאור מביא תירוץ נוסף, גילוי דעריות מותר במקרה שהגוי עושה להנאת עצמו, הרמב"ן חולק. הנאת עצמן שמותרת בע"ז זה כשהגוי נהנה שהיהודי מכבד אותו ולא שנהנה מעצם הע"ז. הבנת לפני עור. כל יהרג ואל יעבור נובע מחילול ה'

הגמ' בכתובות אומרת שאשת איש לא צריכה למסור את הנפש על להיבעל להגמון, שואלים הראשונים למה והרי זה גילוי עריות? ר"ת עונה שביאת גוי לא נחשבת עריות וע"פ זה התיר לגוי שבא על אשת איש ואז התגייר להתחתן עם אותה אישה הרא"ש מחדש שלא אסורה לבועל משום שהאיסור מגיע דוקא שלפני כן היתה מותרת לו התפארת שמואל מחדש מכך עוד היתרים והתרומת הדשן דוחה אותו