תשובה

הרמב"ם קורא לנו לעסוק תמיד בתשובה מהעבירות, מהדעות הרעות ומהמידות המקולקלות שבנו. אדם החי כךמגיע למדרגה הגבוהה ממדרגתם של הצדיקים, מפני שהוא נאלץ לעולם לכבוש את יצרו.

ה' אמר לאברהם אבינו "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום וענו אותם...". אם כן מדוע המצרים נענשו, והרי הם היו מוכרחים לשעבד את עם ישראל?

לאחר ההקדמה בדבר העונשים שבעולם הזה, הרמב"ם ניגש לעסוק בפסוקים המראים לכאורה שאין בחירה חופשית. ה' מנע מפרעה, מסיחון ומישראל בימי אליהו לשוב בתשובה. כמו כן כתוב על צדיקים שבקשו שהחטאים שלהם לא יימנעו מהם את התשובה. כיצד הדברים מסתדרים עם היסוד של הבחירה החופשית?

מפסוקים רבים בתורה משמע שאין בחירה חופשית לאדם. כיצד ניישב פסוקים אלו? במטרה לעסוק בשאלה זו הרמב"ם מקדים לנו דברי הסבר על העונשים של ה'.

היום נעסוק בשאלה שהעסיקה רבים: אם הקב"ה יודע את העתיד כיצד ייתכן שתהיה בחירה חופשית לאדם? הרמב"ם יסביר שהשאלה מעיקרה איננה נכונה.

את דעת היהדות בנוגע לקיום הבחירה החופשית ניתן ללמוד מצווי המצוות, מתוכחות הנביאים ומיסוד 'שכר ועונש'. אלא שלא מובן – כיצד האדם יכול לעשות מעשה שלא ברשות ה'? אלא שכמו שה' רוצה בקיומו של עולם הטבע כך ה' חפץ שתהיה לנו בחירה חופשית.

כל רעיון התשובה מושתת על יסוד הבחירה החופשית. בלעדיו אין כל אפשרות להטיל על האדם כל אחריות על מעשיו ולדרוש ממנו לשוב בתשובה. הרמב"ם מרחיב בביאור עניין זה ומלמדנו שהוא עיקר גדול.

האדם צריך להתאים את עצמו לחוקיות של כלל הבריאה ולחוקיות שלו כבן אדם. האדם פוגע בגוף שלו ע"י עבירות נגד חוקי הטבע, חוקי המוסר וגם חלק ממצוות התורה. רוב הרע בעולם נובע מקלקולים שבני האדם גרמו, וצריך לדעת שיש באדם כוח לתקן. הרפואה מצליחה קצת לתקן את הפגיעה בטבע, אבל רק ע"י תשובה עליונה יותר ניתן לתקן לגמרי את הפגמים.