גאולה

המציאות של המשבר הרוחני בעמ"י, תביא קומה חדשה בעבודה ה'. אנו בתהליך שעמ"י נעשה והופך לעם מפרטים, ועבודת ה' תהיה עוצמתית יותר. התחלנו את שלבי הגאולה - לא תתכן גלות נוספת. למה מועילים מערכות החיים המעשיים שנבנות בא"י? למה לא ללמוד ב'כולל' בחו"ל והגויים יטפלו בהכל, ב'בטחון' ב'כלכלה' וכו'? החיים המעשיים סותרים את העבודה הרוחנית? עניין עוה"ז, זה 'קידוש החיים', המטרה היא שה'רוח' תופיעה בצורה גדולה יותר, שהתורה ועמ"י יופיעו בצורה מושלמת וגדולה יותר, לשם כך צריך 'חיים מעשיים' גדולים, שעמ"י ינהל בארצו.

ערך הפרט, זה היותו חלק מהכלל, כשאדם מרגיש את זה ומתבטל לכלל, הוא יונק יותר מהשפע שיש לכלל. עם זאת, הפרט צריך לשמור על ייחודיותו, כי זו שלמות הציבור. יש ב' צדדים ל'אהבת ישראל', יש את אהבת כלל ישראל, ויש את אהבת כל פרט, שצריכה להיות כחלק מאהבת עצמי, כי שנינו דבר אחד. הסיבה למתחים בעמ"י לפני בוא משיח, זו הקרבה העצומה שנוצרת בהם, אך היא נסתרת. המריבות נוצרות דוקא מתוך החיבור והקרבה, כי ה'ריב' הוא מחבוא לדבר יקר ערך, ל'אחדות', ושומר שלא יפגעו בה.

מהו היחס לרשעים? מהי ההסתכלות הנכונה על החטאים והרע המופיעים בעולם? למה הרע בולט? לא טוב להסתכל רק על הרע! לא טוב להיות מקטרג! הדרכה בלעדית ל'חסידי הדור', יחידי סגולה, כיצד לקרב רחוקים, ע"י שיגלו את נקודת הקדושה המסתתרת בכל פרט בעמ"י גם ברשעים (שרואים את עצמם חלק מעמ"י), עלינו לשאוף להיות מאותם 'חסידי הדור'.

מהי ההסתכלות הנכונה על כתבי הרב קוק, הוא לא היה מדומיין, או עיוות את המציאות ח"ו, אלא הרב קוק הסתכל מלמעלה, במבט כולל ועמוק יותר. כל התכונות הטובות שיש בעולם, הגיעו על ידי עמ"י, וכולם מקורם מהקודש, ועתידות לחזור למקורן, לדוגמא תופעת ה'חופש' עתידה להביא לאמונה גדולה ועמוקה יותר בה'. 'אהבת ישראל' אמיתית, כוללת בתוכה, אהבת תוכן חייהם של עמ"י, אהבת הדרך של עמ"י, וזו 'אהבת התורה', כי התורה היא הייחודיות של עמ"י.

מהו לימוד זכות ואיך משפיע? מה גורם המקטרג על עמ"י? איך מסתכל אדם גדול על בעיות? כמו 'מראה'- אם רואים בעיות אצל אחרים זה אומר שצריך לתקן אצלי אותו הדבר. לא לטייח שרואים, אבל לזכור שיש מבט שרואה את ה'גודל'. צריך הסתכלות פנימית ועמוקה לראות נכון.

אנו עם אחד כולל הרחוקים, שרוצים להיות חלק מעמ"י, כי אנו יהודים בגלל הסגולה, לא בגלל קיום המצוות. גם אם צריך להתרחק מהרשעים, צריך לזכור שאנו עם אחד. צריך להרבות תורה ולתקן את עצמנו כדי שגם הרחוקים ימשכו לתורה, במקום לזרוק אחריות. בציבור צריך עוסקים בגשם וברוח, היותר מגושם הוא יותר בסיסי לאומה. לימוד תורה לרחוקים שונה מלקרובים.