קוממיות

הניסיון היה בזה שהובטח לו שהארץ תהיה לו ולבניו אחריו, והנה כשהוא בא לארץ כנען הוא רואה שכבר נטושה מלחמה בין בני חם לבני שם על השליטה באזור זה, כפי שחז"ל דרשו על הפסוק "והכנעני אז בארץ..."

כאשר אתה עומד לפני הקב"ה דע שהקב"ה אוהב אותך, ורואה את הצער שיש לך על המצב. הוא רואה כמה קשה לך מזה שאתה מרגיש כאילו אין אונים, "אין לי כח לשנות". הצער הזה הוא אשר יביא עליך את הטובה, ויגרום לך לא להרפות, ולחפש עוד ועוד דרכים לפרוץ קדימה.

לפי מה שכתוב בפסוקי התורה כפשוטם, אין כל רע במעשה דור הפלגה, אבל אנו רואים שהמעשים האלו לא היו מקובלים לפני ד', אם כן מה היה חטאם?

על רקע אריכות הימים של קדמוני העולם שמוזכרים בפרשתנו, נרצה לברר איך זוכים לחיים ארוכים ושמחים על-פי התורה?

התלהבנו כולנו בשבוע שעבר מהסקרים שפורסמו בהרחבה עצומה בכלי התקשורת השונים, על החיבור של עם ישראל לתורה ומסורת, שגם הציבור המסורתי וה'חילוני' שומר על זיקה לבית כנסת וחגים, אולם השאלה היא נוקבת ביותר - לאן אנו הולכים במוצאי יום הכיפורים?!

מנהג ישראל, להזמין בכל יום מימי חג הסוכות, אחד מאבות האומה לסוכתנו. בבירור הרעיון הרוחני הטמון במנהג מיוחד זה, ובקשר שלו לחג הסוכות, עוסקת הבמה התורנית השבוע.

האם מוטלת עלי חובה לקנות ארבעת המינים לכל בני ובנותיי? אם כן, מאיזה גיל? אני אברך וגם עובד חלקית לפרנסת המשפחה, ועבורנו זה נטל כלכלי גדול.

בדרך הטבע קשה לראות מוצא מהסבך המדיני והביטחוני שאנו נתונים בו. אולם, האדם שעבר את חגי חודש תשרי, וספג לקרבו את הערכים האמיתיים שהחגים תורמים - לא ייפול בייאוש ובחולשת הדעת.

אמר התלמיד לרבי - "רבי, שיקרתי אותך, באמת כל השנים התנהגתי כאחד הפושעים". הסתכל בו בעל התניא במבט נוקב ואוהב ואמר לו: "ידעתי.."

עיקר עבודת יום הכיפורים המוזכרת בתורה הייתה בבית המקדש. וכיום כאשר חרב מקדשנו בעוונותינו, איך נציין את היום הקדוש ללא עבודת הכהן הגדול?