רביבים

שוב בג"ץ התערב בתחומים שאינם תחת רשותו. אם הכנסת לא קבעה עמדה, אפשר להפציר בה לקבוע עמדה אבל לא להחליף אותה. בהחלטה זו, כמו בהחלטות רבות אחרות, מציבה עצמה הרשות השופטת על זרועותיה השונות מעל שאר הרשויות

ככל שנזכה לקיים את ימי הפורים בחיק המשפחה עם יותר שמחה, כך נזכה לגלות את השמחה העצמית שיסודה בנשמה, בקשר העמוק שבין האדם לבוראו, ומתוך כך נזכה במשך השנה לקיים את כל התורה והמצוות בעמקות ובישרות והברכה תתפשט לכל תחומי החיים

בכל השנים ישנה דילמה האם עדיף לקיים את הסעודה ברוב עם, שאז השמחה הכללית גדולה יותר אולם מאידך תשומת הלב מתפזרת בין המשתתפים הרבים. השנה, כדי למנוע הדבקה, יש לקיים את הסעודות בחיק המשפחה, או עם מעט חברים, לפי הוראות הבריאות

התורה אינה כופה את האדם ללכת נגד הטבע, כי הטבע על כל פגמיו הוא בריאה אלוקית שנותנת לאדם מצע שעליו הוא יכול לתקן ולהשלים את עצמו. לכן התורה אינה מתערבת בכוחות השוק הכלכלי, אלא נותנת להם לפעול את פעולתם תוך שהיא קובעת להם גבולות מוסריים ומעניקה כיוון ערכי

הדרך הטובה והיחידה לכבד את השבת בפומבי היא בהסכמה ציבורית רחבה. שכן רבים מהיהודים שאינם מדקדקים בשמירת השבת מעוניינים לכבדה, וכל זמן שאין מדובר בכפייה קשה, הם מוכנים להגיע לסיכומים שמעניקים כבוד לשבת

בכל מצווה יש צד עליון של חוק אלוקי שמעבר להשגתנו, ויש צד שקרוב אל השגתנו שאותו ניתן להסביר, ונכון לקיים כל מצווה מתוך כוונה והתקשרות לשני הצדדים הללו - לחוק האלוקי שמקשר את האדם אל מה שמעבר להשגתו, ולטעמים המובנים שמעניקים משמעות מרוממת לכל מעשינו

כאשר אנו נמצאים במצב של התנגשות בין מידת הדין למידת החסד, כגון בשאלה כיצד להתייחס לאנשים שאינם שומרים מצוות, ומידת הדין מקטרגת בחומרה כנגד חטאיהם, ומידת החסד מסנגרת מצד נשמתם וכוונתם ומעשיהם הטובים, ההוראה היא לדון לכף זכות

התנועה הרפורמית אינה עוסקת בהרחקת אנשים משמירת המצוות, וגם אין לה יכולת לכך. היא לא יוצרת מציאות אלא משקפת מציאות. רק יהודים דתיים וחרדים שרחוקים מהמציאות שבה פועלות התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית מייחסים להן כוחות אדירים של שכנוע שמעולם לא היו להן

אדם שיתעלם מהכאב ומהחסרונות ייפול ויתרסק וצערו וכאבו יגדלו יותר. לפיכך, המודעות של בני האדם לעונש שקיבלו אדם וחווה על חטאם ולכאב ולצער שמלווים את החיים היא המפתח להנעת התהליך שבו יוכלו לתקן בהדרגה את השבר, עד שיגיעו לבסוף למדרגה גבוהה יותר ממה שהיו בתחילה

ראשי הציבור החרדי עוסקים כל הזמן בכינוסי תוכחות וגינויים ופסקי הלכה וכרוזים ואזהרות נגד איסורים שעושים אנשים שאינם מבני הציבור החרדי, או נגד בעלי מחלוקתם בתוך הציבור החרדי. אז מדוע לא יוקיעו את הרשעים שחוטאים בחטאים החמורים ביותר שעליהם נחרב בית המקדש וגלינו מארצנו?