תשובה

היום נלמד שלמרות שהרבה פעמים כאשר אנו מתחזקים ומקבלים מחמאות מהחברה אנחנו מרגישים שזה גורם לנו לגאווה. עם זאת, ניתן להפיק ממחמאות אלה גם תועלת מרובה. בהמשך נעסוק בחשיבות ההכרה במעשה הרע שעשינו, אפילו במקרה שעדיין לא תיקנו את מעשינו הרעים.

בהבנה פשוטה נראה לנו שאנו חשים צער גדול כשאנחנו מידרדרים רוחנית. היום נלמד שהכאב על מצבנו הרוחני מגיע דווקא כאשר אנחנו עומדים במקום. בהמשך נבין מהו מקורו של הצער שאנו חשים.

מהם יסודות התשובה? היום נתחיל את פרק ט"ו שבו נברר מהם יסודות התשובה. נלמד שיסוד התשובה הוא הכרת האמת, ושעל התרבות לעסוק בעידון הרצון ולא בתאוות גשמיות.

התשובה אינה רק תיקון נקודתי של מעשים, אלא תפקידה לרומם את האישיות עצמה. לכן התשובה צריכה לעסוק בתיקון המחשבה והנפש וכך הכל יתוקן מהשורש. מאותה סיבה התשובה שייכת גם בצדיקים למרות שמעשיהם מתוקנים.

היום נראה שיראת שמיים אינה רגש בלבד והיא צריכה להיות מודרכת על ידי לימוד שכלי. כמו כן נלמד שתפקידם של שאיפות גדולות הוא לא רק כדי לשפר את העתיד אלא גם לתקן את העבר. לסיום, נתבונן איך הרב רואה את היחס בין צדיק גמור לבין בעל תשובה.

עונג שבת הוא מצוה גדולה, אך צריך להיזהר שהוא לא יגרום לאדם לשקוע בחומריות. נלמד שיש תשובה לפני השבת ולאחריה. נלמד גם על הדקדוק הנצרך אפילו בפרטים הקטנים, ועל החובה לא לעכב את התשובה אפילו לשעה קלה.

התשובה מעלה את לימוד התורה של האדם לאיכות אחרת לגמרי ונותנת לאדם הרגשת מתיקות בלימוד. וכן להיפך – לימוד התורה מסייע לאדם להשלים את עצמו ולהתרומם לתשובה גדולה יותר. לסיום, נעסוק בפיסקה מרכזית במשנת הרב קוק: התשובה צריכה לגרום לאדם להתחבר לעולם ולחיים, אבל בצורה מתוקנת יותר.

הבושה שהאדם מתבייש מחטאיו, גורמת לאדם הרגשת ריחוק מהמצוות ומהתפילה בגלל שאין הוא ראוי להם. למרות זאת, היא בעצמה גורמת לו קרבה גדולה לה', מתוך הבנה ש"קרוב ה' לכל קוראיו", בכל מקום שבו הם נמצאים.