תשובה

עונג שבת הוא מצוה גדולה, אך צריך להיזהר שהוא לא יגרום לאדם לשקוע בחומריות. נלמד שיש תשובה לפני השבת ולאחריה. נלמד גם על הדקדוק הנצרך אפילו בפרטים הקטנים, ועל החובה לא לעכב את התשובה אפילו לשעה קלה.

התשובה מעלה את לימוד התורה של האדם לאיכות אחרת לגמרי ונותנת לאדם הרגשת מתיקות בלימוד. וכן להיפך – לימוד התורה מסייע לאדם להשלים את עצמו ולהתרומם לתשובה גדולה יותר. לסיום, נעסוק בפיסקה מרכזית במשנת הרב קוק: התשובה צריכה לגרום לאדם להתחבר לעולם ולחיים, אבל בצורה מתוקנת יותר.

הבושה שהאדם מתבייש מחטאיו, גורמת לאדם הרגשת ריחוק מהמצוות ומהתפילה בגלל שאין הוא ראוי להם. למרות זאת, היא בעצמה גורמת לו קרבה גדולה לה', מתוך הבנה ש"קרוב ה' לכל קוראיו", בכל מקום שבו הם נמצאים.

"כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו" – לפעמים דווקא ההתרוממות הרוחנית גורמת להתגברות של תאוות, אך זה לא אמור לגרום לאדם לעצור בהתקדמות. כמו כן נדבר היום על חיזוק הרצון על ידי חיזוק כוחות הגוף, ועל כך שגם במצב של הרגשת ריחוק ממדרגות רוחניות גבוהות אל לנו להתייאש.

מתי צריכים לשוב בהדרגה מסודרת, ומתי אפשר לדלג על מדרגות? דווקא אצל בעלי תשובה יש מקום לדילוגים, אבל זה תלוי באופיו של האדם ובתכונותיו. דילוג מהיר מדי יכול לגרום לאדם בלבול וניתוק מהמצב האמיתי שבו הוא נמצא.

איך יכול להיות שאדם נמצא במדרגה שהיא גם גדולה מערכו וגם קטנה מערכו? היום נראה במה מדובר. נעסוק גם בערכם של הרהורי תשובה, אפילו הקטנים ביותר; עד כמה הם משפיעים מתחת לפני השטח הן על האדם עצמו והן על העולם כולו.

מתי פיתוח צדדים חיצוניים של האדם כגון חיזוק כוחות הגוף או פיתוח כשרונות אחרים, הם בעצמם דרכי תשובה? היום נעסוק בנושא זה ובעניינים נושאים נוספים.

גם אכילת אוכל כשר יכולה להיות בעייתית כאשר אוכלים מתוך תאוה בלבד ולא "לשם שמים". איך עושים תשובה על דבר כזה? מה התשובה גורמת?