כי נר מצוה ותורה אור
לפני יום 1לכבוד השבת והתעסקות בפרשות של הקמת המשכן, נבין קצת את המושג של נר ומצוה
ומקשר אותם לדיני חנוכה
כי המצות כולן, דבר אחד. וזה שאמר הפסוק כי נר מצווה, כל מצווה היא נר, בפני עצמו. אולם אין התורה כולה נרות הרבה נפרדים, אלא, תורה אור, התורה שיש בה כל המצות, היא אור אחד. שהתחברו הנרות ונעשו אור אחד גדול, שהתורה היא אחת. ובא הרמז במילת התורה שהיא בגימטרייה תרי"א ואנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום (תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב, משה ציוה לנו תרי"א מצות ועוד שתים מהגבורה שמענו). ולפיכך עשיית מצווה אחת גוררת אחריה עשיית מצווה אחרת כי כולן מהוות שלמות אחת וכל אחת היא חצי דבר בלבד. עכ"ד.
לשיעור המלא לחץ כאן
נמצא שיש בתורה שתי מציאויות:
האחת - המצווה מצד עצמה שהיא כנר המפיץ את אורו המוגבל אולם בלא עזרת זולתו.
והשנייה - התורה בכללותה שביחס אליה המצווה מהווה רק חלק מדבר שלם.
והנה על חנוכה אנו אומרים בתפילה, כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך. וגו', היונים ביקשו לבטל את התורה ככלל ואת המצות כפרטים, וכאשר בית חשמונאי ניצחום וקבעו הדלקת נרות כפרסום הנס קבעו שני דינים בהדלקה.
דין אחד - הדלקת נר אחד בכל יום, שזה עיקר חיוב נר חנוכה.
דין שני - הדלקת נרות נוספים שמדליקים המהדרין.
הנר היחיד רומז לתורה בכללותה שהיא אור אחד גדול שכאמור אינו מורכב מנרות פרטיים נפרדים. הנרות הנוספים רומזים למצות המתפרטות שהן הגילוי המעשי של התורה כולה בכללותה.
לשיעור המלא לחץ כאן
נמצא שיש בתורה שתי מציאויות:
האחת - המצווה מצד עצמה שהיא כנר המפיץ את אורו המוגבל אולם בלא עזרת זולתו.
והשנייה - התורה בכללותה שביחס אליה המצווה מהווה רק חלק מדבר שלם.
והנה על חנוכה אנו אומרים בתפילה, כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך. וגו', היונים ביקשו לבטל את התורה ככלל ואת המצות כפרטים, וכאשר בית חשמונאי ניצחום וקבעו הדלקת נרות כפרסום הנס קבעו שני דינים בהדלקה.
דין אחד - הדלקת נר אחד בכל יום, שזה עיקר חיוב נר חנוכה.
דין שני - הדלקת נרות נוספים שמדליקים המהדרין.
הנר היחיד רומז לתורה בכללותה שהיא אור אחד גדול שכאמור אינו מורכב מנרות פרטיים נפרדים. הנרות הנוספים רומזים למצות המתפרטות שהן הגילוי המעשי של התורה כולה בכללותה.
