אזכרת הרב הנזיר בשידור חי
כ"ז אב תשפ"אמחר יום ה' יתקיים בעז"ה כנס השנתי במשנת הרב הנזיר ואזכרת הרב הנזיר ובנו הרב שאר ישוב כהן זצ"ל בהשתתפות ותיקי התלמידים ותלמידיהם, הצטרפו לשידור החי החל מ19:00.
ביום חמישי, ליל כ"ח במנחם-אב, יערכו מוסדות "אריאל" ומכון "נזר דוד" בירושלים את האזכרה השנתית במלאות ארבעים ותשע שנים להסתלקותו של מרן הרב דוד כהן “הרב הנזיר” זי"ע, ובמלאות חמש שנים לפטירת בנו הגאון הרב שאר-ישוב כהן זצ"ל רבה של חיפה, חבר מועצת הרבנות הראשית ונשיא "מוסדות אריאל".
הרב הנזיר, מגדולי תלמידיו של מרן הראי”ה קוק זצ"ל, שהיה גאון בתורה וקדוש בעבודה, הקדיש את כוחותיו הרוחניים להעמקה בחכמה הפנימית וזכה גם להיות דולה ומשקה מתורת רבו ולערוך את ספרו הגדול "אורות הקודש".
כ"ח באב – היום המסוגל
יום כ"ח במנחם-אב היה נחשב בעיני הרב הנזיר ליום סגולה. ביום זה הוא פגש לראשונה את רבו הגדול מרן הראי"ה קוק זצ"ל בשנת תרע”ה (1915), וכך הוא תיאר פגישה זו בזיכרונותיו: “לפני כ”ז שנה, ואני בשווייץ בבזל, עסוק בלימודי בדעות הפילוסופיות לתקופותיהן, מלא צמאון ושקיקה לאמת, ביחוד אמת הישראלית, הגיעה אלי שמועה מהרב, שנמצא אז בארץ זו. פניתי במכתב ובקבלי תשובה החלטתי לנסוע אליו… נשארתי ללון אצלם. על משכבי לא שכב לבי, גורל חיי היו על כפות המאזניים. והנה בוקר השכם ואשמע קול צעדים הנה והנה, בברכות השחר, תפילת העקדה… אחרי התפילה מהרתי לבשר במכתב, כי יותר מאשר פללתי מצאתי, מצאתי לי רב. נפתחה תקופה חדשה בחיי, נהפכתי והייתי לאיש אחר”.
כל חייו היה הרב הנזיר מציין יום זה, היום שלפני ערב ראש חודש אלול, בו היה מתחיל להתכנס במנהג שתיקתו עד לאחר יום הכיפורים, ארבעים יום של שתיקה זכה, שמיעה פנימית ועבודת המידות בהתקדשות עילאית, שעליה אמר.
לימים, נתעלה הרב נזיר לגנזי מרומים ביום זה, כ"ח באב, ומדי שנה מתכנסים בו תלמידיו ותלמידי תלמידיו להתייחד עם דמותו הקדושה ולעסוק במשנתו.
במידה ולא ניתן לראות את השידור יש לבטל את החוסם פרסומות
ניתן למצוא את לו"ז הכנס בסוף הכתבה
הכנס השנתי – משנת הנזיר מדור לדור
הרב שאר ישוב כהן זצ"ל היה אומר בשם אביו הרב הנזיר: "נתקיים בישיבת מרכז הרב מה שאמר כ"ק אבי מורי הרב הנזיר הקדוש זיע"א: "על ישראל ועל רבנן, ועל תלמידיהון ועל כל תלמידי תלמידיהון ועל כל מאן דעסקין באורייתא, די באתרא קדישא הדין: 'על רבנן' – זהו מרן הרב הראי"ה זצ"ל, 'ועל תלמידיהון' – אנו, תלמידי מרן הרב זצ"ל. ועל "תלמידי תלמידיהון" – שהם תלמידי ישיבות ארץ ישראל שגדלו, ברוך ד', למאות ולאלפים".
השנה יישאו דברים בכנס ותיקי תלמידיו של הרב הנזיר – הרב חיים דרוקמן והרב יוסף טולדאנו, יחד עם הדור הבא של תלמידי התלמידים – הרב אליעזר מלמד והרב חגי לונדין, אשר יעסקו במשנתו הייחודית – בענייני קדושה, יראת שמים ושאיפה לנבואה בדור הגאולה.
בני המשפחה והתלמידים בליווי קהל שמבקש להתרפק על קברו של הרב הנזיר, יעלו בשעות אחר הצהריים לאזכרה בחלקת הנביאים במרומי הר בזיתים, שם ישמעו גם דברים לזכרו. הסעה להר הזיתים תצא בשעה 16:15 מ"בית אריאל".
בשעה 19:00 יתכנסו ב"בית אריאל", רח' הפסגה 5 בבית וגן, לערב עיון ולימוד בתורתו.
הציבור הרחב ושוחרי התורה, מוזמנים להשתתף. הערב ישודר גם בשידור ישיר בכאן באתר ישיבה החל מהשעה 19:15.
ספרים חדשים במשנת הרב הנזיר
הכנס יציין גם את הוצאתו המחודשת של ספרו היסודי של הרב הנזיר "קול הנבואה". בספר זה מנוסחים עיקרי שיטתו על "ההגיון העברי השמעי" - דרך המחשבה העברית, התלויה בשמיעה וששיאה הוא הנבואה. זוהי חלופה לדרך החשיבה של הפילוסופיה המערבית.
חבר מכון "נזר דוד" הר"ר אליה קב יפטיר את האזכרה בסקירה על פעולות המכון לקראת הוצאה לאור של המהדורה החדשה והמנוקדת של ספרו של הרב הנזיר - 'קול הנבואה', שעתיד להופיע בע"ה סמוך לחגים הבאים עלינו לטובה.
לספר מתווסף קונטרס חדש וייחודי מכתב יד קדשו של הרב הנזיר העוסק בתורת החסידות. קונטרס זה נגנז בזמנו מחשש לעורר מחלוקת, אך יוצא לאור כעת, ובודאי יעורר עניין רב בקרב שוחרי התורה ומעמיקי דעת בתורת החסידות.
ספר נוסף שעתיד לצאת בקרוב הוא כרך הרביעי בסדרת "חוג הראי"ה – שיעורי הרב הנזיר בספר אורות הקודש". כרך זה יסיים את סדר "חכמת הקודש" ויכיל גם מפתח מפורט לארבעת הכרכים. שיעורי הרב הנזיר בכרך זה נכתבו ונמסרו על ידו בשנת תשכ"ז, סמוך למלחמת ששת הימים ואחריה, וניתן לשמוע בהם את הדי הימים הגדולים ההם.
לשכנו תדרשו ובאת שמה
במכון "נזר דוד" שוקדים גם על המשך הוצאת כתבי בנו הרב שאר ישוב כהן זצ"ל, ובקרוב יצא לאור בעז"ה ספר חשוב מכתביו – "לשכנו תדרשו" – המתאר ומתעד את פעלו של הרב להקמת בית כנסת קבוע בהר-הבית.
העיסוק במקום הקודש והמקדש ליווה את הרב שאר ישוב כל ימי חייו. הרב היה הלוחם האחרון שגורש מהרובע היהודי בירושלים בשנת תש"ח והיה מן הראשונים שחזרו לעיר הקודש בשעות הראשונות לשחרורה בשנת תשכ"ז, יחד עם אביו הרב הנזיר ורבו הרב צבי יהודה קוק זצ"ל. בימי מלחמת הישועה ההיא אף כיהן כסגן ראש עירית ירושלים.
הרב שאר ישוב זצ"ל כיהן במשך שנים רבות כחבר במועצת הרבנות הראשית וניסה לחדש ולקדם בה מהלך שכבר היה קיים בימים קדמונים, של הקמת מקום תפילה קבוע בהר-הבית, במקום המוסכם לכל הדעות. דרכו הממלכתית של הרב שאר ישוב הייתה להוביל מהלך של הסדרת תפילת היהודים בהר רק מתוך הסכמה כוללת של מועצת הרבנות הראשית.
"חבש פאר" בכלי מפואר
הרב הנזיר היה כאמור "דולה ומשקה" מתורת מרן הראי"ה קוק זצ"ל, ובמכון "נזר דוד" הולכים בדרכו ומסיימים בימים אלה לערוך מחדש את ספרו הראשון של מרן הרב – "חבש פאר" על מצות תפילין.
הספר העוסק בחשיבות מצות הנחת תפילין במקומן הנכון, יצא לראשונה בוורשה בשנת תרנ"א, בעילום שמו של מרן הרב, בעת שכיהן ברבנות העיירה זיימל בליטא, והוא התחבב אצל גדולי אותו הדור. ראש ישיבת וואלוז'ין הגאון הנצי"ב זצ"ל החזיק אותו תדיר בתוך תיק טליתו, ואמר כי מרוב חביבותו אינו יכול להניחו אף ליום אחד. כמה ספרי הלכה חשובים אף הביאו את דבריו להלכה ולמעשה.
לאחר שנדפס הספר, יצא מרן הרב למסע בעיירות ליטא, לעורר את הרבנים, שומרי משמרת הקודש, שיתנו דעתם לתיקון הדבר, ואף עורר את הציבור בדרשותיו, על גודל המצווה וחומר התקלה שבקיומה שלא־כהלכה.
נושא זה היווה פרק מיוחד בחיי מרן הרב זצ"ל, בתחילת תפקידו כרועה רוחני, הנושא באחריות הציבור. הייתה זו עבודת־קודש מיוחדת, אליה התמסר בשנות רבנותו הראשונות. במסעו עם ה"חבש פאר" נתגלה הרב כחסיד שבכהונה, והדרשות אשר נשא בדרכו ריגשו את הלבבות והשפיעו על שומעיהן.
מהדורה שנייה ומורחבת יצאה לאור בשנת תרפ"ה, על ידי שניים מתלמידיו – הגאון רבי יצחק אריאלי והרב אורי סג"ל המבורגר – ובה תוספות בהלכה ובאגדה, והערות על דבריו מכתבי הגאון האדר"ת, הגרצ"פ פראנק, הגרי"מ חרל"פ והגרי"מ טקוצ'ינסקי, ועליהן הערות המו"ל הגר"י אריאלי ותשובות מרן הרב.
כעת נשלמת המלאכה, בסייעתא דשמיא, בהוצאה המחודשת של "חבש פאר השלם" עם תוספות מרובות מכתי"ק בהלכה ואגדה. נערכו הגהות ותיקונים, נוספו מקורות, ביאורים והערות בדברי הרב, מפתחות מפורטים למקורות ולנושאים הרבים שנידונו בספר, מבוא נרחב על תולדות כתיבת הספר, ונוסף לו גם "קונטרס־אחרון" מכת"י תלמידו הגדול הגר"י אריאלי זצ"ל.
