בקשת גשמים

בערבית של ז' מרחשוון התחלנו לבקש גשמים בברכת 'ברך עלינו' שבשמונה עשרה, בנוסף להזכרת הגשמים שבברכת 'מחיה המתים' שאמרנו כבר מתפילת מוסף של שמיני עצרת.

אמנם היה מקום להתחיל להזכיר את הגשם כבר בתחילת חג הסוכות כי אז מתחילה תקופת החורף ובסוכות נידונים על הגשמים, אך מכיוון שגשמים היורדים בחג הסוכות הם סימן קללה כי אי אפשר לשבת בסוכה כשיורד גשם - לכן מחכים עם הזכרת הגשמים עד שמיני עצרת. את בקשת הגשמים חכמים תיקנו לדחות בעוד חמשה עשר יום, כדי שאפילו אחרון עולי הרגל שבא מנהר פרת יספיק לחזור לביתו מסוכות בבית המקדש, וחמישה עשר יום זהו זמן מספיק כדי להגיע עד שם. לכן, אנו מזכירים את הגשמים כדי לשבח את ה' המוריד אותו כבר משמיני עצרת, ורק חמישה עשר יום אחר כך, בתחילת יום ז' מרחשוון, אנו גם מבקשים את ירידת הגשמים בפועל.

טעם המנהג כבר לא קיים היום משום שאין לנו בית מקדש, אך אנחנו משאירים כל מנהג שמזכיר את הימים הגדולים של בית המקדש כי כל מנהג כזה חביב עלינו מאוד ואנחנו לא רוצים לבטל אותו. רק אחרי שיבנה בית המקדש השלישי במהרה בימינו - תוכל הסנהדרין להחליט האם לבטל את המנהג הזה, בהתאם לאמצעי התחבורה החדשים.

אדם שטעה ולא הזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכת 'מחיה המתים' אינו צריך לחזור אם הזכיר "מוריד הטל" מכיוון שגם זה שבח מסויים הקשור למים, אבל אדם שלא הזכיר אפילו "מוריד הטל" עליו לחזור.

לעניין בקשת גשמים, אדם ששכח להזכיר "ותן טל ומטר לברכה" בברכת 'ברך עלינו' צריך לחזור אפילו אם הוא הזכיר "ותן ברכה", ולכן אם אדם נזכר לפני שהוא מגיע לברכת 'שומע תפילה' - יזכיר בה כי בה אפשר לבקש כל בקשה. אם עבר גם את הברכה הזאת יוצא שבירך לבטלה את כל הברכות שאמר עד פה ועליו לחזור אל ברכת 'ברך עלינו' ולהזכיר את הגשמים. אם אדם כבר סיים את תפילתו - מכיוון שהוא לא הזכיר גשמים כל התפילה שלו חסרה ועליו לחזור ולהתפלל. גם אם עוד לא פסע לאחוריו, אם כבר סיים את תפילתו ועמד לעשות זאת - גם אז עליו להתחיל מההתחלה ואינו יכול רק לחזור לברכת השנים.

מי שמסתפק האם הוא אמר כראוי, בשלושים יום הראשונים אחרי ההחלפה מסתבר שהוא טעה והזכיר את הנוסח שאליו הוא התרגל - הנוסח הישן. לאחר שלושים יום, גם אם אדם לא זוכר האם הוא ביקש את הגשמים כראוי, לשונו התרגלה לנוסח המעודכן ומן הסתם הוא אמר כראוי ולכן אינו צריך לחזור ולהתפלל.

מכיוון שטעות בהזכרת ובבקשת הגשמים היא אחת הטעויות הכי נפוצות בתפילת שמונה כי האדם רגיל לומר דבר מסויים - העצה לכך היא שביום החלפת הנוסח אדם יחזור ויאמר את הנוסח החדש תשעים פעמים. כך הנוסח הנכון יהיה שגור על לשונו והוא לא יטעה, וגם אם יתעורר אצלו ספק האם הוא אמר כראוי הוא לא יצטרך לחזור, כי אפשר להניח שהוא אמר את הנוסח הנכון.

לכן, לפי האשכנזים שהשינוי הוא אמירת "ותן טל ומטר לברכה" במקום "ותן ברכה", שהאדם יאמר: "ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן טל ומטר לברכה", ולמנהג הספרדים שכל נוסח הברכה משתנה מ"ברכנו ה' א-להינו" אל "ברך עלינו" יאמר תשעים פעם: "רופא חולי עמו ישראל, ברך עלינו".

לעניין הזכרת וגשמים בחוץ לארץ - ראו בפניני הלכה הלכות תפילה, בהלכות הזכרת ובקשת גשמים. גם עיקרי הדברים שנכתבו כאן נלקחו משם.


באתר מופיעה סדרת פינות קצרות מהרב עוזי קלכהיים זצ"ל, על גשמים בארץ ישראל

הלכות בקשת גשמים מהרב מרדכי אליהו זצ"ל

שיעור על שאלת גשמים

למה לא מפסיקים לומר לפני פסח "ותן טל ומטר"?