ב"ה רציתי לשאול. איפה כתוב שאסור לשמוע שירים בספירת העומר ? האם זה רק מנהג ומה המקור שלו אם יש בכלל ? ובכלל, מה כל הרעש בנוגע לשמיעת שירים עם כלי נגינה בספירת העומר. הבנתי שלפי הרמב"ם אסור לנגן בכלי זמר כל השנה מאז שנחרב בית המקדש. אז איך עם ישראל נוהג לשמוע שירים עם כלי נגינה כל השנה ? ובכלל האם יש הבדל בזה בין שיר עם יראת שמים לשיר חילוני והאם אסור לשמוע שיר של אשה ברדיו, דיסק וכדומה ? ואם היא שרה שיר קדושה האם אז יהיה מותר לי לשמוע ?

לשואל, שלום וברכה! שאלותיך עונות במידת מה זו על זו. על פי שיטה מבוססת בפוסקים יש איסור בכל שנה לשמוע ולנגן כלי זמר בגלל אבלות החורבן. למעשה נוהגים להקל, שאיסור זה נאמר רק על שתייה בצירוף משתה יין, או שהאיסור הוא להתרגל בכך כל הזמן (עיין שו"ע או"ח סי' תקס ס"ג ורמ"א). ובימי בין המצרים וכן בימי האבלות על מות תלמידי רבי עקיבא כתבו הפוסקים בדור האחרון שנכון להחמיר יותר מכל ימות השנה (שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סי' קסו; שו"ת יחווה דעת ח"ו סי' לד). בעניין זה הקלו כמה פוסקים במוזיקה שקטה שאיננה מרקידה ('פניני הלכה' זמנים עמ' 63, וכן דעת דודי הרב יעקב אריאל שליט"א). בכל השנה, שיר שיש בו מסרים שהם היפך יראת שמיים בוודאי אין לשומעו. שיר של אשה, שתוכנו כשר, יש מתירים לשמוע כאשר אין צופים בה ואין מכירים את תמונתה (שו"ת יביע אומר ח"א או"ח סי' ו). אני משער שדבריך נובעים מתחושה של חוסר פרופורציה ביחס לשירה: רבים מקפידים שלא לשמוע שירה באבלות ימי הספירה, ומאידך בכל השנה שומעים שירים ללא כל סינון של התוכן. אכן יש בזה עיוות וחוסר הבחנה בין עיקר לטפל. אך העיוות יתוקן לא על ידי הטלת איסור גורף או היתר גורף, אלא על ידי הבחנה משמעותית יותר לפי תוכן השיר ורוחו והתאמתו לזמן והמקום.