ביהדות יש הרבה ימים שבהם אסור לאכול ולשתות, למיטב ידיעתי משום אבלות. ברצוני להבין איך זה שאני לא אוכל ושותה עוזר לי לאבלות?! אפילו לדוגמה בימים של שבעה או הלוויה או הזכרה מותר לאכול ולשתות ולפעמים אף רצוי (אזכרה). יותר מכך, אני מרגיש שאולי זה אפילו מקשה עלי להיות מחובר לצום, כי אני כל היום רק לא אוכל ושותה ואין לי כוח להתעסק במשמעות היום. בנוסף, אני לא מבין למה צמים ביום כמו יום כיפור שהוא בכלל לא קשור לאבלות?!

הצום מפסיק אותנו מהעיסוק השוטף סביב החומריות, ובכך הוא מעורר אותנו לעסוק בצדדים הרוחניים ובחזרה בתשובה. יתכן שלפעמים כפי שאתה כותב הצום מקשה על אריכות ההתבוננות והעיסוק במהות היום, אבל על כל פנים הוא גורם לנו שוודאי תהיה בתודעה שלנו העובדה שהיום צום ועלינו להתחזק ולשוב בתשובה. בלי הצום ודאי לא נעסוק בכך, כי שטף החיים ידחוק מחשבות אלו הצידה. שנזכה לבניין בית המקדש במהרה, והצומות יהפכו לימי ששון ושמחה. בברכה