שלום כבוד הרב לפי מה שאני יודע שבין שתי יהא רצון בסוף תפילת שמונה עשרה ניתן לבקש בקשות אשיות. האם יש למהר בהם ואף לוותר אליהם בכדי להגיד קדושה עם כולם? או שבקדושה להיות בשקט ולאחריו לסיים את הבקשות ואת התפילה?

שלום וברכה. בקשות אישיות בתפילה הן דבר רצוי וחשוב כיוון שבדרך כלל בתחנונים אישיים אלו האדם מכוון את ליבו וכל כוונתו בתפילה זו, ואף שלא כיוון כך בכל התפילה, אפילו מעט כוונה יש לה ערך עצום. ישנם כמה אפשרויות לומר בקשות אישיות: לפני חתימת כל ברכה בבקשה מעין עניין הברכה, בשמע קולינו בבקשות כלליות ונושאים שונים, אך במקרים אלו אין להאריך בבבקשות כיוון שבאמת לא יכול לענות קדושה וקדיש אם מאריך, וכן יש בזה גם הגבלות אחרות. ולכן הכי טוב לומר את הבקשות הפרטיות לאחר היהיו לרצון הראשון שאז את עיקר התפילה גמר , לאחר ברכת שים שלום, ואלוקי נצור זה רק תוספת תחנונים. ובשלב כזה יכול לענות על 5 האמנים הראשונים של הקדיש, פסוקי קדוש וברוך בקדושה, ויש אומרים גם ימלוך, וכן ברכו ומודים, וכן גם אמן של הא-ל הקדוש ושומע תפילה לפי כמה דעות.אך שאר דברים שבקדושה לא יוכל לומר. וכאן ישנם דעות שונות. לדעת הגר"א ועוד , עדיף לומר את הבקשות הפרטיות קודם ה"יהיו לרצון" השני כדי שפסוק ה"יהיו לרצון" יכלול גם את הבקשות הפרטיות וממילא אינו יכול לענות על דברים אחרים שבקדושה מעבר למה שפירטנו. אך יש דעות שאומרות שיאמר את הבקשות לאחר ה"יהיו לרצון" השני וממילא גם אם מאריך יוכל לענות על כל דבר שבתפילה כיוון שכבר גמר את התפילה אלא שעדיין לא צעד אחורנית. וכך מובא בפסקי תשובות סימן קי"ט. אך מפסיד את דעת הגר"א. לכן עצתי לומר את הבקשות הפרטיות קודם ה"יהיו לרצון" השני ואם רואה שהש"ץ מתחיל בחזרה יאמר "יהיו לרצון" ואז יוכל גם לענות לש"ץ וגם להמשיך בבקשות האישיות כמה שירצה.