מדוע לא עלו תלמידי החכמים הגדולים, ענקים וכל המקובלים האלוקיים באחת מתקופת הפריחה של העולם היהודי והקבלי לעיר הקודש ירושלים ודווקא התיישבו בעיר צפת?

גדולי החכמים ומרביצי התורה השתדלו להתיישב במקום שהתנאים היו מאפשרים ללמד תורה, וכאשר היו מצבים קשים שלא איפשרו לתלמידים לגור שם העדיפו מקומות אחרים כשם שרב ושמואל הלכו לבבל ללמד תורה בזמן שבארץ שלטו הביזנטים שרדפו את ישראל ואת התורה. בזמן המקובלים ומרן בעל השו"ע היו התנאים בירושלים קשים ביותר, ואילו בצפת היה ישוב יהודי גדול שאיפשר ללמד תורה ברבים.