324
שאלה
האם יוצאים לידי חובה במשלוח מנות של בקבוק שמן זית ובקבוק של יין ביחד
תשובה
שלום וברכה
במשלוח הראשון נכון לשלוח שני מיני אוכלים ולא משקאות (חזו''ע) ולא שמן זית .
הטעם הוא כי יש בדבר מספר מחלוקות.
מחלוקת א – אם משקה נחשב ל'מנה'.
מחלוקת ב – גם אם משקה נחשב 'מנה', נחלקו אם שמן זית כיום ראוי בפני עצמו לאכילה ויש לברך עליו.
מחלוקת ג - גם אם ראוי לאכילה בפני עצמו ואפשר לברך עליו, לכאורה נחשב כסוכר שראוי בפני עצמו אך עניינו לתבל טעמו של מאכל אחר ויש דעות שלכן לא יוצא בזה י''ח ('ודרשת וחקרת').
אחר שתצא י''ח במשלוח הראשון, אפשר יהיה לשלוח יין ושמן בלבד לשאר אנשים.
מקורות והרחבה
נחלקו הפוסקים אם משקה יכול להיחשב ל'מנה' של משלוח מנות.
המנהג להקל כפוסקים שמקלים (ערוך השולחן תרצה,יד, משנה ברורה תרצה,כ, חזו''ע פורים עמוד קכד) אך עדיין עדיף להדר ולשלוח דווקא שני מיני אוכלים (חזו''ע הנ''ל).
אמנם גם למנהג להקל במשקה, יש לדון בשמן זית שכן איננו משקה בפני עצמו.
יתרה מזאת, השמן עצמו מזיק ולפיכך אין מברכים עליו (שו''ע רב,ד). א''כ לכאורה ודאי שאינו נחשב ל'מנה'.
אך יש לעיין בשמן זית של ימנו אולי הוא כן ראוי לשתיה ולברכה (ב'וזאת הברכה' עמוד 378,צח מובא בשם הגר''מ אליהו ששמן זית כיום הוא זך ולא מזיק ולפיכך מברכים עליו בורא פרי העץ).
אולם גם אם השמן זית ראוי לשתיה, עדיין עניינו לתיבול מאכל אחר ולא לאכילתו לבד.
ב'אגרת הפורים' (פרק ה הערה ג) הסתפק לעניין תבלינים וקפה בתור משלוח מנות שכן אולי צריך דבר מאכל בפני עצמו ולא מה שעומד רק לתיבול.
הביא ראיה ממגילה ז: 'שדר ליה איהו מלא טסקא דזנגבילא, ומלא כסא דפלפלתא אריכא.' רואים שתבלינים כזנגבילא ופלפל נחשבים 'מנה' למשלוח מנות.
אמנם ציין שאפשר לדחות שמדובר שם ברטובין שהם אכן ראויים לאכילה ומברכים עליהם (ברכות לו: ,שו''ע רב,יח) ולכן יוצאים בהם י''ח משלוח מנות (וכך הסיק דובב מישרים ח''א סימן צב)
אך עכ''פ מסיק ה'אגרת הפורים' מגמ' זו שחבילת סוכר כן נחשבת למנה למרות שמיועדת להמתיק מאכלים אחרים (כי היא ראויה גם לאכילה בפנ''ע ויש לברך עליה).
וכן מסיק הדברי נחום (מגילה ז:) מגמ' זו שאפשר לצאת י''ח בתבלינים שראוים לאכילה בפני עצמם וכן בסוכר.
וכן מובא בילקו''י על פורים עמוד תשיד בהערה שם לעניין קפה שיש כמה גדולים הסוברים שהקפה ראוי לאכילה בפני עצמו (ואפשר לדעתם לשלוח זאת כמשלוח מנות).
וכן הלכות חג בחג לקמן מצדד בשמן שראוי למשלוח מנות כי ראוי לטיבול בפני עצמו ובטח לרמב''ם שמברכים על אכילתו לבד שהכל.
א''כ רואים לדעות הללו שהמדד הוא לגבי 'מנה' אם ראוי לאכילה בפני עצמו אף שעניינו לתבל או להתערבב עם מאכל נוסף (כתבלין, סוכר, קפה).
א''כ לכאורה ה''ה שמן זית לדעות שבימנו ראוי הוא לאכילה ויש עליו ברכה שיוצא בזה י''ח משלוח מנות.
אמנם בשו''ת 'ודרשת וחקרת' או''ח סימן עח,ד הבין שסוכר וקפה כתבלינים שאינם נאכלים בפני עצמם ולכן לא יוצא בהם י''ח משלוח מנות.
לפי''ז לכאורה ה''ה שמן זית שנחשב לא נאכל ולא יוצא בו י''ח.
יש לציין שדעת הלכות קטנות שאף שאינו ראוי לאכילה, כיון שהוא מביא לידי מאכל, מהני למשלוח מנות וכך לשון שו"ת הלכות קטנות חלק ב סימן קסג :
'שאלה השולח מעו' כסות וכלים בשביל מנות אם יוצא.
תשובה אם יוכל למכרם מיד ולקנות לצורך סעודה מהני דתנן (נדרים ל"ב:) אין בין מודר הנאה מחבירו למודר הימנו מאכל וכו' ורב מארי שלח לרבה זנגבילא ופלפלי (מגילה ז':) דהנאה המביאה לידי מאכל כמאכל דמי (עי' באה"ט סי' תרצ"ד ס"ק ז')'.
ואמנם אינו מוסכם להלכה אך עדיין מציין הלכות חג בחג (על פורים עמוד קנז הערה 9) שאפשר לומר שאף לדעות כמהרי''ל שלא יוצאים י''ח בבשר חי יתכן כי הדרך להגישו מבושל וזו היא חשיבותו להגישו מבושל, אך אפשר שכן יוצאים י''ח בתבלינים ובשמן כי עשויים להבאה בצורה הזו והם עומדים לתיקון אכילה מידי. דומה למגילה ז: בענין קימחא דאבישונא שמהני ולהסבר רש''י שם מדובר במתוק (שנותנים אותו במרק). כלומר – עשוי לתיקון אכילה מידי וכך הדרך להגישו ולכן מהני.
עכ''פ גם בהלכות חג בחג שם הוא מצדד ששמן ראוי ל'מנה' שכן הוא ראוי לטיבול בפני עצמו וכ''ש לרמב''ם שיש עליו ברכת שהכל.
חג שמח
