האם זה מוסרי לבצע ליד מוגבלים פעולות שהם אינם יכולים לבצע, כגון ללכת או לרוץ ליד מרותק לכיסא גלגלים, והאם יש בזה עין הרע? אשמח אם תוסיף דרכים להימנע מלבצע זאת או דרכים לבצע פעולות המועילות להם כדי לגרום להם להרגיש יותר טוב.

שלום וברכה! התחושה שאתה מתאר יש בה רגישות מוסרית, שכאשר אדם בעל מגבלה רואה סביבו אנשים בריאים שעושים פעולות שהוא אינו יכול לבצע הדבר עלול לגרום לו לצער על מצבו. אולם כמובן, לא ייתכן שכל האנושות תגביל את עצמה להתנהל על פי מידת יכולתם של בעלי המגבלות. בסופו של דבר, אנשים שיש להם מגבלה כלשהי מודעים לכך שהם חריגים, ואין הם מצפים שכל החברה סביבם תשתק את פעילותה בגללם. כמובן ראוי להיות רגיש לכך במצב שיש חשש ממשי לפגיעה, כגון כאשר הבריא והנכה עוסקים בפעילות משותפת, ולפתע הבריא עובר לעסוק בפעילות שאינה אפשרית לנכה ומשאיר את הנכה לבדו. וכן אם ניכר שהנכה צופה במעשי הבריאים ומרגיש צער על מצבו, יש מקום להתחשב בכך ולחפש אופן שבו הוא לא ירגיש את החוסר.