שלום הרב, קראתי את תשובתך ורציתי לדעת - האם ב"עיצוב" הקצפת אין משום איסור בונה? שהרי עדיף אפילו להימנע משיטוח יפה של חומוס וכו’ על צלחת. (כך ראיתי בספר של הרב מרדכי אליהו, המביא גם פסיקות אשכנזיות וגם ספרדיות)

לשואלת, שלום וברכה! בעיצוב הקצפת אין מלאכת "בונה", אולם אם יוצרים משטח רחב ומחליקים אותו יש מחמירים משום מלאכת "ממחק", כלומר, השטחה והחלקה של חפצים. מעיקר הדין ניתן להקל גם בהחלקה של אוכל, כאשר ניתן לאוכלו גם ללא החלקה זו, אולם בזה יש מקום להחמיר, וכפי שדייקת בלשונך: "עדיף". מה שאין כן בעיצוב הקצפת ללא החלקה והשטחה, אין כל חשש. הרחבה: הדוגמה בחז"ל למלאכת "בונה" באוכל נאמרה על יצירת גבינה, שמשנה את הנוזלים והופכת אותם לגוף אחד (ויש אומרים: דווקא גוף אחד וקשה, שניתן לאחוז בקצהו האחד ולהרים את השאר - מנחת חינוך, מעמר, אות ב). לעומת זאת בעיצוב הקצפת אין איחוד של חלקיקים לגוף אחד, ובוודאי לא גוף קשיח שניתן לאחוז בקצהו ולהרים את השאר. כיוצא בזה כתב הרב עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה שבת ח"ד עמ' רלז) שבהפיכת חלב ליוגורט אין איסור "בונה" כי הוא לא מתגבש כמו גבינה. לגבי השטחת חומוס על צלחת, הנושא שם אינו מלאכת "בונה" אלא "ממחק", השטחה והחלקה של חומר. על כך כתב הרמ"א (סי' שכא סי"ט): "ומותר להחליק האוכל בשבת, ולא הוי בזה משום ממחק, הואיל ואפשר לאכלו בלא זה. ומכל מקום, המחמיר במאכל של תפוחים וכדומה שדרכו בכך, תבוא עליו ברכה". וביאר הרב מרדכי אליהו זצ"ל (שו"ת מאמר מרדכי ח"ד סי' סה): "שכוונת הרמ"א למה שנוהגים כיום במסעדות בהגשת החומוס שמורחים אותו על הצלחת במומחיות, מריחה דקה במרכז ועבה בקצה הצלחת, מריחה זו שהיא כעין אומנות בפני עצמה. ועל זה אמר הרמ"א שהמחמיר תבוא עליו ברכה, אבל לא במריחת שוקלד וריבה על לחם. כמו כן אין להחמיר במיונז או בממרח דגים היוצא משפופרת, אף על פי שיוצא מיושר ומוחלק - מותר... וכן גביע של מאפה הממולא במילוי של מקפה (שאינו נוזל), וממרחים את המילוי בצורה אומנותית כעין גלידה - יש להחמיר. אבל אם ממלא בלא הקפדה על צורת המילוי - אין בזה מקום להחמיר". וכאשר אין מורחים ומחליקים כלל, אלא מוציאים את הקצפת בעיצוב ללא החלקה, אין כל חשש.