- הלכה
- זמני התפילה והיום
939
שאלה
שלום וברכה,
מי שמתפלל בקיץ ערבית 17 דקות אחרי שקיעה, האם חייב לומר מאוחר יותר בלילה קריאת שמע?
יישר כח ותזכו למצוות
תשובה
שלום וברכה!
הזמן של 17 דקות לאחר השקיעה מספיק בימי השיוויון (באמצע האביב והסתיו, בחודשים מרץ וספטמבר למניינם), אך בקיץ וגם בחורף זמן בין השמשות מתארך, ולפיכך יש לקרוא את קריאת שמע בזמן מעט מאוחר יותר, שמשתנה בין 18-20 דקות לאחר השקיעה. בזמן של 20 דקות לאחר השקיעה אפשר לקרוא בכל השנה (בארץ – בחו"ל כמובן הזמנים שונים).
לדעת חלק מן הפוסקים אפשר להסתפק בזמן קצר יותר, 13.5 דקות בימי השיוויון ועד 16 דקות באמצע הקיץ. אולם לכתחילה יש לחשוש לשיטה דלעיל, ואם קראו קריאת שמע בזמן המוקדם לחזור ולקרוא שוב בלילה.
אם מתחילים את "ברכו" וברכות קריאת שמע מעט לפני הזמן הראוי, אך מגיעים לקריאת שמע עצמה בזמן, זה בסדר ואין צורך לחזור אחר כך.
הרחבה ומקורות:
בגמרא בשבת ל"ד ב מגדירים את אורך בין השמשות (הזמן שמן השקיעה ועד צאת הכוכבים) כזמן הליכה של שלושת רבעי מיל. את שיעור זמן הליכת מיל לומדים המפרשים מן הסוגיה בפסחים צ"ג ב – צ"ד א, אלא שבביאור הסוגיה ישנן אפשרויות שונות, ולפיכך יש בכך דעות שונות בפוסקים:
רמב"ם (פירוש המשנה פסחים ג', ב) – 24 דקות.
שו"ע (או"ח תנ"ט, ב) ורמ"א (רס"א, א) – 18 דקות.
גר"א (בביאורו לסימן תנ"ט שם) – 22.5 דקות.
מכיוון שכאמור, זמן בין השמשות הוא 3/4 מיל, עולה שזמן בין השמשות על פי השיטות הללו הוא:
רמב"ם – 18 דקות.
שו"ע ורמ"א – 13.5 דקות.
גר"א – 16.875 דקות.
במשך זמן רב היה מקובל ברוב הלוחות בארץ ישראל לחשב את הזמנים על פי הגר"א, כ-17 דקות לאחר השקיעה. הגר"ע יוסף ותלמידיו העירו על כך שאין זה כפי שיטת השו"ע, וכתבו שיש לחשב את צאת הכוכבים בזמן מוקדם יותר, 13.5 דקות בלבד לאחר השקיעה, ובעקבות זאת החלו לצאת לוחות המבוססים על שיטה זו (עיין למשל קיצוש"ע ילקוט יוסף פ"ט, יב; שם רל"ג, ה).
(ישנם גם לוחות הקובעים את זמן צאת הכוכבים בזמנים מאוחרים יותר, שאינם זהים לאף אחד מן החשבונות הללו. אחת הסיבות לכך היא משום שיש שפיקפקו על החשבונות הללו מצד המציאות, וטענו שבזמנים אלה עדיין אין מופיעים שלושה כוכבים בינוניים, ולפיכך בהכרח יש לפרש את הגמרא באופנים אחרים. אולם נראה שלאמיתו של דבר אין כל קושי במציאות על חשבון זה. הדבר תלוי בהגדרת "כוכבים בינוניים": אם מפרשים זאת במשמעות של הכוכבים הממוצעים, אכן הם מופיעים בזמן מאוחר יותר; אולם נראה שהכוונה היא לכוכבים גדולים למדי, שמופיעים כבר בזמנים הללו.)
מכיוון שסוגיית הגמרא ניתנת להתפרש לכאן ולכאן, ורבים נהגו כדעת הגר"א, והמדובר הוא בספק דאורייתא, נראה שאכן יש להקפיד לקרוא את קריאת שמע רק לאחר כ-17 דקות מן השקיעה, ואם קראו בזמן מוקדם יותר יש לחזור ולקרוא שוב בלילה.
השיעורים הללו נאמרו לגבי ימי השיוויון, באביב ובסתיו. לגבי ההתאמה של שיעורים אלה לעונות השנה האחרות, ישנה מחלוקת נוספת בין הפוסקים:
א. יש שכתבו שהשיעורים הללו הם קבועים בכל השנה, ללא שינוי (עיין למשל מחצית השקל רל"ה, ג).
ב. יש שכתבו שהשיעורים הללו מחושבים ב"דקות זמניות", דהיינו שאורך בין השמשות מתארך בקיץ ומתקצר בחורף, במקביל לשעות הזמניות, שמתארכות בקיץ ומתקצרות בחורף (עיין למשל בילקוט יוסף הנ"ל).
ג. ויש שכתבו שהשיעורים הללו מתארכים גם בקיץ וגם בחורף, אלא שבחורף הם מתארכים מעט ובקיץ מתארכים יותר (עיין למשל בשולחן ערוך הרב, פסקי הסידור, סדר הכנסת שבת).
מחלוקת זו אינה מבוססת על פרשנות הגמרא, אלא על סברה מציאותית, כיצד אמורים הדמדומים להשתנות בעונות השנה השונות. ומבחינת המציאות האסטרונומית, עולה בבירור שהשיטה השלישית היא הנכונה, דהיינו שאורך הדמדומים הוא קצר ביותר בימי השיוויון, והוא מתארך גם בחורף וגם בקיץ. (הסבר אסטרונומי בתמצית: בימי השיוויון קווי הרוחב נראים כלפי השמש באופן ישר, ולפיכך הם חותכים את "רצועת הדמדומים" בקו ישר; בעוד שבקיץ ובחורף קווי הרוחב נמצאים בנטייה אלכסונית ביחס לשמש, ולפיכך הם חותכים את רצועת הדמדומים באלכסון, וכך זמן הדמדומים מתארך.)
מבחינת הלוחות הנפוצים כיום: ישנם לוחות, בעיקר בקהילות מסויימות בחו"ל, שנוקטים בשיטה א'; הלוחות ההולכים בשיטתו של הגר"ע יוסף נוקטים בשיטה ב'; ורבים מן הלוחות בארץ ישראל נוקטים בשיטה ג'. השיטה האסטרונומית הזו נקראת "חישוב במעלות", משום שכדי לחשב את משך בין השמשות בדרך זו מגדירים את המקום שבו נמצאת השמש בימי השיוויון בזמן צאת הכוכבים, שהוא מספר מסויים של מעלות מתחת לאופק, ולגבי כל יום מחשבים באיזו שעה תגיע השמש למעלה זו.
כאמור, שיטה זו של חישוב במעלות היא התואמת למציאות. מתוך כך עולה, שברוב השנה, הן בקיץ והן בחורף, לא ניתן לקרוא את קריאת שמע מיד בתום 17 דקות מן השקיעה, אלא יש להמתין עוד דקות בודדות.
הערה לסיום: כאשר אדם בא לבחור לוח, כיצד יידע באיזו שיטה הוא נוקט במחלוקות שראינו?
ראשית, יש לבדוק את ההפרש שבין השקיעה לצאת הכוכבים בימי השיוויון (21 במרץ או בספטמבר). על פי זה נדע האם הלוח נקט בשיטת הרמב"ם, השו"ע, הגר"א, או שמא הוסיף לבין השמשות זמן נוסף כמוסבר לעיל.
לאחר מכן נבדוק את ההפרש שבין השקיעה לצאת הכוכבים בשיא החורף (21 בדצמבר). אם ההפרש זהה להפרש שבימי השוויון, הרי שהלוח נקט בשיטה א'; אם הוא קצר יותר, הרי שהוא נקט בשיטה ב'; ואם הוא ארוך יותר, הרי שהוא כפי שיטה ג'.
האם מותר להסתפר ביום העצמאות?
כולל הלכה בית אל | י"ג אייר תשפ"ג
גילוח בחג העצמאות
הרב אליעזר מלמד | כ"ה אדר ב' תשס"ה
יום העצמאות ויום הזיכרון
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ח ניסן תשס"ד
