איך אמירת כל נדרי מועילה להתרת נדרים הרי אין בי"ד שאנו אומרים מולו את נוסח ההתרה?

ראשית צריך לדעת שיש מחלוקת ראשונים האם אמירת כל נדרי היא התרת נדרים על הנדרים שאולי היו בעבר או שהיא תנאי ומסירת מודעה לביטול נדרים שאולי יהיו בעתיד. הרא"ש סובר שאמירת כל נדרי היא התרת נדרים על נדרים שהיו בעבר, ולעומתו רבנו תם סובר שזוהי מסירת מודעה לביטול הנדרים בעתיד. זו הסיבה לנוסחים השונים שאנו מוצאים בכל נדרי, יש גורסים לשון עבר ויש גורסים לשון עתיד (ראה על זה בסימן תריט מ"ב ס"ק ב). אכן רבנו תם הקשה על הרא"ש שאין בנוסח כל נדרי פנייה של המבקש התרה לדיינים, ועוד הקשה מי הדיינים המתירים? ותירץ הרא"ש (יומא פרק ח סעיף כח) שמכיון שכולם אומרים כל נדרי הרי הם הדיינים להתיר. (הרא"ש מתמודד עם קושיות נוספות, אפשר לעיין שם). כך גם ניתן להסביר את מנהג קהילות מסוימות שעושים כל ערב שבת התרת נדרים באופן שכל אחד עומד ואומר התרה לעצמו. בכל אופן חשוב לדעת שכל ההיתר כאן הוא דוקא בהתרה כללית שעושים מ"חשש נדרים" אך כשמדובר בנדר ספציפי שאדם יודע עליו צריך לעשות התרה כדין. (להרחבה לגבי כל נדרי אפשר ללמוד בספר כל נדרי שער יב).