שלום שאלה לעניין זמן הנחת תפילין. צרפתי גם דיון ומקורות, אך אודה לעיונכם והאם אני צריך היתר מיוחד. אני מניח תפילין בבוקר בשחרית רשי ורבנו תם, במנחה שימושא רבא, ולאחר מכן נוהג להניח ראב"ד ונשאר עמהם עד לאחר ערבית כלל ההנחות של התפילין הנ"ל נעשות ביום, וראב"ד אני נשאר עמהם מהיום ללילה, מזמן המנחה, לאור העובדה כי אני מתפלל עמהם ערבית, ככלל ביחידות ולא עם הציבור, לעיתים נדירות כמו בזמן צום ציבור יוצא שאני עם הציבור, עולה השאלה על ידי אוהבי שמא אני עובר עברה בכך שאני מקפיד על עצמי כך, אני לא חושב שכך הדבר, לעיתים בצוק העיתים אני נשאר עמהם עד הגעה לביתי. מנהגי אבותיי מילדותי שהיו מניחים תפילין כל היום ומורידים סמוך לאחר קריאת שמע של ערבית או לפניה, ובפוסקים שעיינתי בדבר ראיתי שיש לי על מי לסמוך להמשיך בכך בהנחת התפילין מהיום ללילה , כפי שאני נוהג, לחילופין האם אני צריך לקבל היתר חכמים מיוחד בנושא ולמי לדעתכם עלי לפנות ? הקושי שנתקלתי בו והעלה את השאלה היא שכשרואים אותך עם תפילין בזמן הערב הנ"ל הינו מוביל לכך שאנשים שופטים אותך לחומרה כאילו הנחת בלילה למרות שאין הדבר כך, שכן לא הנחתי בלילה אלא ביום ורוצה להישאר עמהם בקדושה גם בתחילת הלילה. השאלות: האם מותר להניח תפילין בשעות הערב? האם מותר להיות עם תפילין בלילה כשהתפילין הונחו ביום? דיון: הציווי על מצוות תפילין נאמר לראשונה בתורה בספר שמות: "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ, כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם... וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה" (שמות י"ג פסוק ט'). על המילים "מימים ימימה" דרשו חז"ל: "מימים ימימה" - ימים ולא לילות (תלמוד בבלי, מסכת עירובין דף צ"ו עמוד א). כלומר, שזמן הנחת תפילין הוא רק ביום, לכך יש לומר כי ההנחה אם כן ביום אבל האם מותר להישאר לאחר שקיעה? נדייק, ניתן ללמוד ממקור אחר בתלמוד: על שאלת המשנה, "מאימתי קורין את שמע בשחרית?" - משיבים בגמרא מספר תשובות: "...תניא, רבי מאיר אומר: משיכיר בין זאב לכלב; רבי עקיבא אומר: בין חמור לערוד; ואחרים אומרים: משיראה את חברו רחוק ארבע אמות ויכירנו". ולהלכה אמר רב הונא: "הלכה כאחרים". והסביר זאת האמורא אביי: "לתפילין – כאחרים". רש"י שם מסביר שהכוונה לזמן הנחת התפילין. כלומר, הזמן המוקדם של הנחת התפילין הוא בבוקר מוקדם. רבנו יונה מסביר מדוע הנחת התפילין צריכה להיות בזמן המוגדר - "משיכיר את חברו", משום שבספר דברים נאמר על התפילין: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". מכאן, שזמן הנחת תפילין הוא מזמן המוקדם במקצת להנץ החמה, זמן שבו יוכל להכיר את חברו (שהוא מכיר אותו באופן חלקי) ממרחק של כשני מטרים. אם כן, לאור הנ"ל "זמן הנחתן בבוקר", ... אבל יש המשך קיים מקור אחר בתלמוד (בבלי מסכת מנחות, דף ל"ו), משם משמע, שהיו חכמים שהיו עליהם תפילין גם בלילה. כך סובר שם האמורא רב אשי, שגם הלילה הוא זמן לתפילין. עם זאת, אין מורים כן הלכה למעשה, כדי שאדם לא יישן בתפילין – דבר העלול להביא לביזיון התפילין בזמן השינה. להלכה, כך פוסק הרמב"ם: "מי שהניח תפילין קודם שתשקע החמה וחשכה עליו אפילו הן עליו כל הלילה, מותר, ואין מורין דבר זה לרבים, אלא מלמדין את הכל שלא יניחו תפילין עליהן בלילה, אלא יחלצו אותן משתשקע החמה. וכל המניח תפילין לכתחילה אחר שתשקע החמה, עובר בלאו. שנאמר, ושמרת את החקה הזאת וגו' מימים ימימה" (בהלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ד' הלכה י"א)). כך גם פוסק השולחן ערוך: "זמן הנחתן בבוקר, משיראה את חברו הרגיל עמו קצת, ברחוק ד' אמות, ויכירנו" (אורח חיים, הלכות תפילין סימן ל' סעיף א'). שם גם יש התייחסות לשאלה: "אסור להניח תפילין בלילה, שמא ישכחם ויישן בהם. אם הניחם קודם שתשקע החמה וחשכה עליו, אפילו הם עליו כל הלילה, מותר ואין מורין כן. אם לא חלץ תפילין מששקעה חמה מפני שלא היה לו מקום לשמרן, ונמצאו עליו כדי לשמרן, מותר. ומורין כן" (שם, סעיף ב). כלומר, ניתן להניח תפילין בערב עד השקיעה. ילקוט יוסף על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סי' ל' הערה ה'. שארית יוסף חלק א' עמוד תח, על פי המבואר בשלחן ערוך סימן ל' סעיף ב'. ובשדי חמד ח''ד דף 109 ע''ב “מי שהניח תפילין ביום, ושקעה עליו החמה, צריך לחלוץ התפילין מיד, כדי שלא יטעו ויבואו להניח תפילין לכתחלה אחר השקיעה. ואם אינו חולץ התפילין אחר ששקעה החמה מחמת שאין לו מקום לשומרן, וחושש פן יאבדו, מותר להשאר עמהם אף לכתחלה. ולדעת המקובלים יש להחמיר גם בזה להסירן מיד, אלא אם כן מתפלל מנחה עם התפילין שאם התחיל קודם השקיעה יכול להשאר עמהם גם אחר השקיעה” מי שלא הניח תפילין במשך כל היום, ושקעה החמה, ועדיין הוא בין השמשות, [דהיינו בתוך שלש עשרה דקות וחצי], יניחן מיד ואף יברך עליהן. ובלבד שלא הגיע זמן צאת הכוכבים. [מכיון שיש כאן ספק ספיקא שהוא עדיין יום]. אבל אם התפלל ערבית [לפי הזמן של הגאונים] ועשאו לילה, ואחר כך נזכר שלא הניח תפילין באותו יום, אפילו עדיין לא שקעה החמה, יניח תפילין בלא ברכה, כדי שלא יפסיד מצות התפילין לאותו יום. [ילקו''י על תפילין סי' ל' הערה ו. שאר''י ח''א עמ' תח. ואין זה נגד דעת מרן, דמה שכתב מרן שאם התפלל ערבית אינו מניח תפילין, היינו בזמן ערבית דר''ת, ומרן לא קאי בזמן ערבית מפלג מנחה לפי חשבון הגאונים. וע''ש דשפיר מצרפינן סברת ר''ת לספק ספיקא, ודלא כמ''ש הרה''ג הנאמ''ן שדברי ר''ת נגד המציאות ולא חזי לצרפו אף לס''ס, וזה אינו, דהא הרמב''ן ומרן ז''ל היו בארץ ישראל, והעתיקו סברת ר''ת. ובודאי דחזי לצרף סברת ר''ת לס''ס אחר ששלושים ראשונים סוברים כמותו. וע''ש עוד בענין מקרא מגילה בבין השמשות]. מסקנותי להלכה: זמן הנחת תפילין הוא ביום ולא בלילה, לדעת רוב הפוסקים, מהתורה זמן תפילין הוא גם בלילה, אלא שחכמים אסרו זאת, הזמן הראוי ביותר להניח תפילין הוא בהשכמה, בתפילת שחרית, לקרוא איתם קריאת שמע, ולהתפלל איתם תפילת שחרית. מי שלא הספיק להניח תפילין בשחרית, יכול להתפלל תפילת מנחה עם התפילין. מי שחושש לחכות עד מנחה, שמא ישכח - יכול להניח תפילין במהלך כל היום, וכדאי שיקרא איתם קריאת שמע. מי שלא הספיק להניח תפילין עד השקיעה, יכול להניח כל זמן בין השמשות, עד לזמן צאת הכוכבים, ונחלקו הפוסקים אם מברך בזמן זה, או לא. מי שלא הספיק להניח תפילין עד צאת הכוכבים - לא יניח. לדעת המשנה ברורה, מי שהיו עליו תפילין בזמן שקיעת החמה, אינו חייב לחלוץ אותם, אם אין אחרים רואים אותו. אולם אם חלץ אפילו לזמן מועט, לא יוכל להניחם שנית, עד למחרת. אם הניח תפילין לפני השקיעה, ולאחר צאת הכוכבים אין לו מקום שמור להניחן, מותר לו להמשיך ולהניחן עד שימצא להם מקום ראוי, ולכל המאוחר, עד שילך לישון.

שלום וברכה! אתה מתאר מצב שבו אנשים אחרים רואים אותך עם התפילין בלילה. כפי שכתבת, המשנה ברורה כותב שאין להישאר עם תפילין בלילה באופן שאנשים אחרים רואים זאת. אין זו רק דעת המשנה ברורה, אלא כך עולה גם מדברי השולחן ערוך (ל' ד, ועיין בבית יוסף שם), וכך מופיע בפוסקים נוספים (עיין למשל מגן אברהם שם, ג; ערוך השולחן שם, ד). דהיינו, שביחידות יש אפשרות להישאר עם התפילין אל תוך הלילה, אבל בנוכחות אחרים אין לעשות כך. עוד כתבת שבדרך כלל אתה מתפלל ערבית ביחידות. אם זה נעשה בכוונה כדי שתוכל להישאר עם התפילין, הרי שאין זה מסתבר. המעלה שאתה מרגיש בתפילת ערבית עם תפילין, אינה שקולה כנגד דין תפילה בציבור.