בערב שבת לפני "לכה דודי" בקטע אנא בכוח נהוג היה לאמרו בשקט.בשנים האחרונות שרים אותו ואומרים בציבור בקול ברוך שם כבוד מלכותו. האם יש להפסיק?

צהריים טובים יש דעות שונות בעניין אמירת בשכמל''ו בקול אחר אנא בכח. נראה לכאורה שיהיה הבדל בעניין הזה גם לפי הטעמים השונים לאיסור אמירתו בק''ש בקול. לכן נראה שבעיקרון עדיף לאומרו בלחש כדי לצאת ידי כל הדעות. אמנם יש לקהילות האומרות זאת בקול על מה לסמוך [מהרש''א, צל''ח והתורה לשמה ועוד]. לכן למעשה צריך לשאול את המרא דאתרא די בכל אתר ואתר שיכריע לפי הסיעתא דשמיא שיש לו בהבנת קהלתו. מקורות והרחבה מפסחים נו. עולה לכאורה שהצורך לומר זאת בלחש הוא דווקא בבשכמל''ו שבק''ש שכן שם בניו אמרו 'שמע ישראל' והוא אמר 'בשכמל''ו' והגמ' מבררת מה נעשה אנו ורש''י מבאר מה נעשה אנו בק''ש. כלומר כל הדיון בגמ' וברש''י מוסב על ק''ש שמשה בתורה לא הוסיף ואילו יעקב כן. א''כ אולי הבעיה והפתרון לאומרו דווקא בלחש הוא תקף רק לק''ש. לפי''ז לכאורה אולי אפשר לומר בשכמל''ו ב'אנא בכח' בקול רם. וכך אכן יוצא למסקנה מדברי קדשם של המהרש''א והצל''ח. לפי המהרש''א והצל''ח הקפידא לאומרו בלחש כי בשכמל''ו מהוה הפסק בדברי משה בין 'שמע ישראל' ל'ואהבת'. לפי''ז הצל''ח למד זכות על המקומות בכיפור קטן אמרו 'שמע ישראל' ואז 'בשכמל''ו' בקול רם כי לא אמרו אח''כ 'ואהבת' א''כ אין פה שום הפסק ולכן מותר לאומרו בקול. כך כותב המהרש"א חידושי אגדות מסכת פסחים דף נו עמוד א '...משום דלא אמריה משה בתורה היה גנאי להוסיף על דברי משה ולהפסיק בקול רם בשכמל"ו בין ה' אחד לואהבת ...' כך לשון הצל"ח מסכת פסחים דף נו עמוד א 'שם נאמרוהו לא אמרו משה. יש לדקדק ואטו שבח אחד יש לנו שאנו אומרים מה שלא אמרו משה, וכמה פיוטים שאנו אומרים שחברו הפייטנים ולא יהיה יעקב אבינו כאחד מהפייטנים שניחוש מלומר השבח ששיבח סבא קדישא ישראל סבא עבור שלא אמרו משה. לכן נלע"ד שעיקר הקפידא שנפסיק באמצע דברי משה בשבח שלא אמר הוא, כמו בשכמל"ו שאנו מפסיקין בו בין שמע לואהבת, בזה יש קפידא שלא אמרו משה. ומזה הטעם למדתי זכות על קצת קהלות הנוהגים כשמתענים בערב ר"ח אחר תפלת יום כיפור קטן אומרים שמע ישראל וגו' בשכמל"ו הכל בקול רם, וקצת קראו עליהם תגר, ואני אמרתי כיון שאין אומרים רק פסוק ראשון אין קפידא שאין כאן הפסק באמצע דברי משה. שוב מצאתי במהרש"א בחידושי אגדות שכתב ג"כ שעיקר הקפידא משום הפסק באמצע דברי משה.' לפי המהרש''א והצל''ח לכאורה גם אצלנו באנא בכח ,שאין שום הפסק בדברי משה , אכן אין בעיה לאומרו בקול. אמנם החכמת שלמה [על השו''ע סא,יג] חולק על הצל''ח וסובר שאף ללא הפסק יש בעיה לאומרו בקול ולפיכך פסק 'אין ראוי לאומרו כלל בקול רם בשאר ימות השנה אף שלא בק''ש' שו''ת תורה לשמה מבין שהקפידא לומר בלחש היא דווקא באומר זאת כדי לקיים מצוות ק''ש ביחוד ה' 'שיש בזה הקריאה המשכת אורות מלמעלה'. משמע מדבריו שבאנא בכח אפשר לומר בקול. כך לשון שו"ת תורה לשמה סימן קצו שאלה ארז"ל שפסוק בשכמל"ו =ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד= צריך לאומרו בלחש אם היינו דוקא בעת שקורא ק"ש הקפידו או"ד אפילו אם אומרו כדי לדרוש בו איזה דרוש ורמז או שאומרו דרך לימוד בעת שלומד בזוהר ותיקונים ומאמרי רז"ל כי נזכר כמה פעמים פסוק זה בזוהר ותיקונים וז"ח ומדרשי רז"ל וראינו יש נזהרים כאשר יזדמן להם פסוק זה בלימודם בזוהר ומדרש רז"ל שאין אומרים אותו כולו אלא אומרים ברוך שם בלבד אם האמת אתם שיש להקפיד בזה או לאו. יורינו המורה לצדקה ושכמ"ה. תשובה נראה כל שאינו אומרו במצות ק"ש אין צריך ליזהר בזה לאומרו בלחש אלא יכול לאומרו לכתחילה כולו בקול רם כדרכו יען כי נראה שלא הקפידו חז"ל לאומרו בלחש אלא היכא דאומרו בתוך ק"ש שהוא מקיים מצות ק"ש ביחוד השם שיש בזה הקריאה המשכת אורות מלמעלה כפי סודן של דברים אבל אם אומרו דרך לימוד בעלמא אף על פי שבאמת הלימוד הוא מצוה והדברים פועלים עכ"ז אין הפעולה הנמשכת מן הלימוד כפי הכוונה המיוסדת לזה הפסוק אלא היא מצוה כשאר מצות לימוד ועסק התורה. תדע שהרי ארז"ל שאסור לכפול פסוק שמע ישראל בזא"ז וכל האומר שמע שמע משתקין אותו ועכ"ז אנחנו קורין פסוק שמע ישראל בפרשת השבוע ביום ששי שנים מקרא וא' תרגום ולא חשו בזה להאי חששה דמתחזי כמודה לשתי רשויות ח"ו והיינו טעמא משום דאינו אומרו בשביל כוונת היחוד אלא קוראו דרך לימוד וה"ה הכא בנידון השאלה נראה דלית לן בה...'. אמנם מהמקור השני של המדרש עולה שתמיד יש לאומרו בלחש כדי שלא יקנאו בנו המלאכים. המלאכים לא היו אומרים זאת לכאורה בתוך ק''ש . א''כ גם אנו כשאומרים זאת ב'אנא בכח' ולא בתוך ק''ש, יש דימוי למלאכים וכדי שלא יקנאו בנו יש לכאורה לאומרו בלחש. אך גם לפי טעם המדרש הנ''ל אפשר לומר [כך הובא בדף על הדף פסחים נו. בשם 'כאריה ישאג' לרב יצחק אריה ארליך] שטעם שמחמירים לאומרה בלחש ואף יש מחמירים גם בכיפור קטן לאומרו בלחש כי ביו"כ קטן אנו אומרים שבח זה בפני עצמו לשם שבח, לכן סוברים הם שיש לאמרו בלחש שלא תהיה קנאת המלאכים, אך אחר אנא בכח אומרים בשכמל''ו כמו שאומרים זאת אחר ברכה לבטלה, [גם כאן אנו חוששים שמא לא אמרנו כראוי תפלת אנא בכח שהוא שם מ"ב, לכן אנו אומרים אח"כ ברוך שם]. כלומר אין כוונתינו באמירת בשכמל''ו באנא בכח לאמרו כשבח בפני עצמו, ולכן אפשר לאומרו בקול רם, שהרי לא מצאנו שכאשר אומרים ברוך שם אחר ברכה לבטלה יש לאומרו בלחש. אמנם יש להעיר שלפי מה שהבאנו לעיל בשם 'עוד יוסף חי' שאחר ברכה שאינה צריכה יש לומר בשכמל''ו בלחש כי סו''ס זה נחשב כאמירת שבח, א''כ הוא הדין בנידון דידן אחר 'אנא בכח' שיש לאומרו בלחש לכאורה. לפי טעם מטה משה שהובא לעיל שלא אומרים בקול שמא לא ייחדו את ה' בלב שלם ועי''כ כל העדות תיפסל, לכאורה זה נכון רק בק''ש שעניינה יחוד ה'. באנא בכח לפי''ז לכאורה אפשר לומר בקול. אמנם לפי ה'עוד יוסף חי' שהובא לעיל לכאורה יש לאומרו בלחש גם באנא בכח שכן אומרים זאת בשירה ויחוד כמו המלאכים [ולא סתם דרך לימוד] ותקף החשש של קנאה. בשו"ת שיח יצחק [לרב יצחק ב"ר ישעיה יששכר בער ווייס נולד בשנת תרל"ג (1873) בעיר פרשבורג שבסלובקיה] סימן לח מובא שבסידור חוקת עולם הנדפס בירושלים עיה"ק תוב"ב, כתוב שם לאמרו בלחש אחר תפלת אנא בכח. בשו''ת משנה הלכות גם מובא מנהגים שונים בעניין. פירש שאכן נחלקו אם הקפידא לאומרו בלחש הוא דווקא לאחר ק''ש. ציין בשם הרב יעקב קמינצקי שאפשר לאומרו בקול לעומת 'סדר היום' שכתב שיש נוהגים לאומרו בלחש מפני קדושת ה' הרמוז בראשי תיבותיו. כך לשונו בשו"ת משנה הלכות חלק יג סימן ט 'בדבר אשר נשאלתי בברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שנוהגים לומר אחר אנא בכח אם יש לאומרו בלחש כי יש אומרים בלחש ויש אומרים בקול רם. ואשר נראה דהאומרים בקול רם טעמם דלא אמרו לומר ברוך שם בלחש אלא לאחר שמע ישראל מטעם שאמרו בגמ' שלא ידעו כדת לעשות לאמרו לא אמרה משה לא נאמר אמרה יעקב אבינו התקינו לומר בלחש משל לבת מלך שהריחה ציקי קדרה (פסחים נ"ו ע"א) התחילו עבדיה להביא לה בחשאי וא"כ באנא בכח ליכא האי טעמא ובאמת כי שמעתי זה לערך עשרים וחמש שנים מידידי הרב הגאון מוה"ר יעקב קאמינעצקי זצ"ל שיכול לומר בקול רם מה"ט דרק אחר שמע ישראל אמרו ז"ל בחשאי, והאומרים בלחש ס"ל דכן מצינו בשכמל"ו בלחש גם בברכת תפילין כמבואר ברמ"א א"ח סי' כ"ה. האמנם ראה זה ראיתי בסדר היום כוונת יה"ר ואנא בכח שבנוסח זה יש מ"ב תיבות כנגד שם של מ"ב אותיות ובראש כל תיבה יש אות ממנו והם ז' שמות כל שם בן ו' תיבות וראוי לכוין בהם והם אלו (אב"ג וכו') והוא שם היוצא מפסוק בראשית ברא אלקים ובכח זה השם נברא העולם וע"כ היה ראוי לומר זה השם בכוונה ובשכמל"ו ואחריו לעמוד ולומר ברוך שאמר וכו' ומי שתקן לומר אותו אחר זה הסדר של אביי נ"ל שהוא וכו'. עוד טעם אחר וכו' ואולי הכוונה היה על זה ועל זה ויש שנוהגים לומר אחר נוסח זה בשכמל"ו בלחש מפני קדושת ה' שרמוז בראשי תיבותיו וראוי הוא ע"כ. והנה מבואר לאמרו בלחש מפני קדושת השם ואולי הכוונה שאם לא כיון כדבעי בשם והו"ל ח"ו בכלל מוציא ש"ש ואומר מיד אחריו בשכמל"ו לתקנו כמבואר בירושלמי פ' כיצד מברכין ועיין ש"ע א"ח סי' ר"ו דהמברך ברכה לבטלה צריך שיאמר בשכמל"ו ...'. גם בפס''ת [סימן מח הערה 63] מובא שיש דעות בעניין . כותב בשם שלחן הטהור סעי' י"א שבשכמל"ו של אנא בכח אפשר לומר בקול רם מכח הדעות השונות פסק ביבי''א [כך גם פסק בנו בילקו''י תפילה ב נוסחאות התפילה והברכות סע' לא] שטוב להזהר לאומרו אחר אנא בכח בלחש. כך לשונו בשו"ת יביע אומר חלק ח - אורח חיים סימן יא '... וע' בשו"ת תורה לשמה (סימן קצו) שדוקא כשקורא פסוק שמע לשם יחוד ה' אין לומר ברוך שם וכו', בקו"ר, כיון שאומרו לשם מצות ק"ש, אבל לאומרו דרך לימוד וכיו"ב שפיר דמי לאומרו בקול רם. ע"ש. ולכאורה משמע דס"ל כהצל"ח שאחר אנא בכח יכולים לומר ברוך שם וכו' בקו"ר. אבל בס' עוד יוסף חי (פרשת וארא סוף אות ד) מבואר שגם אחר אנא בכח צ"ל ברוך שם בלחש, ורק כשאומרו דרך לימוד רשאי לאומרו בקו"ר. וכ"כ להדיא עוד (בפרשת מקץ אות ח). ע"ש. וטוב להזהר לאומרו בלחש גם אחר אנא בכח.' הרב יצחק יוסף מעיד בשם אביו הרב עובדיה שהורה למחוק את האזהרה בסידור שיש לומר בשכמל''ו אחר אנא בכח דווקא בלחש כי אפשר לסמוך על המהרש''א ,צל''ח והתורה לשמה. אמנם הזכיר את דבריו ביבי''א ש'טוב להזהר' ולומר דווקא בלחש. כך לשונו בהערה בילקו''י הנ''ל 'והנה ברוב הסידורים כתבו לומר ברוך שם בלחש, גם אחר אנא בכח. ובסידור חזון עובדיה מחקנו אזהרה זו, ועשינו כן בזמנו על פי הוראת מרן אאמו"ר שליט"א, דא"צ להזהיר ע"ז בפירוש, אחר שדעת הצל"ח והרב תורה לשמה והמהרש"א, שאין להקפיד בזה. אולם שוב נדפס שו"ת יביע אומר הנ"ל, ושם סיים דעל כל פנים "טוב" להזהר לאומרו בלחש גם אחר אנא בכח.' עיין עוד בכתב עת 'מקבצאל' ל, תשס''ה קפט – קצה שהוסיף עוד דעות בעניין. כתב בשם האר''י ז''ל בשער הכוונות ובפרי עץ חיים שצריך לומר בשכמל''ו אחר אנא בכח בלחש. לסיכום יש דעות שונות בעניין אמירת בשכמל''ו בקול אחר אנא בכח. נראה לכאורה שיהיה הבדל בעניין הזה גם לפי הטעמים השונים לאיסור אמירתו בק''ש בקול. לכן נראה שבעיקרון עדיף לאומרו בלחש כדי לצאת ידי כל הדעות. אמנם יש לקהילות האומרות זאת בקול על מה לסמוך [מהרש''א, צל''ח והתורה לשמה ועוד]. לכן למעשה צריך לשאול את המרא דאתרא די בכל אתר ואתר שיכריע לפי הסיעתא דשמיא שיש לו בהבנת קהלתו. שנזכה להתעלות במעלות התורה יראה והאהבה וממילא להדמות למלאכים בשמחה ובטוב לבב.