אדם האומר שהוא לא מאמין לחלקים מאגדות היסטוריות בחז"ל, למשל, הוא לא מאמין שהקנאים שרפו את מחסני המזון והוא לא מאמין שרבן יוחנן בן זכאי נפגש עם הקיסר. הוא לא מאמין בזה כי זה לא נראה לדעתו הגיוני שכך היה. הוא חושב שחז"ל כתבו זאת מסיבות שונות, למשל כדי שהעם יתרחק ממרידות נוספות. כיצד להתייחס אליו? אדגיש: לא מדובר על נושאים שבהם המדע סותר את דברי חז"ל, או אגדות תמוהות (כמו אגדות רבה בר בר חנה), או מקרים שיש מקורות שסותרים את דברי חז"ל. אלא כמו הדוגמאות דלעיל. תודה

לדעת הרמב"ם אגדות חז"ל דורשות לימוד מעמיק הן לא נועדו לספר לנו עובדות היסטוריות אלא ללמדנו רעיונות עמוקים ולאלפנו לקחים מוסריים ואמוניים עם זאת אין לפקפק בגרעין ההיסטורי של האגדות וכל עוד אין הכרח לפרש את העובדות בדרך אליגורית יש לקבלן כפשוטן זלזול בחז"ל מעיד על בעיה אמונית שה' יחזירנו בתשובה שלמה